מעבר דירה

שלום אנחנו עוברים דירה עוד חודש להורים של בעלי יש לי ילדה בת שנתיים שמאוד קשורה לבית לחדר שלה כאשר מזיזים רהיט מסויים בבית היא ישר מתחילה לבכות עד שאנחנו לא מחזירים למקום הבית הוא הבטחון שלה השאלה שלי איך להכין אותה שהבית לא יהיה יותר ומה לומר ולעשות בבית של חמתי תודה רבה אני מאוד מפחדת מהמעבר הזה רק בגלל התגובה שלה אני לא שהיא תיכנס לתסביך

שלום שירי, זה בטח לא קל לעבור להתגורר אצל ההורים, ואני מניחה שחלק מהפחדים שאת מייחסת לבתך מתעוררים גם אצלך: מה יהיה כשהבית לא יהיה יותר? איך יהיה אצל חמותי? מה יקרה אם אני ארצה לסדר את החדר שלי לפי טעמי? מה יהיה עם הרהיטים והחפצים שלי? מה יקרה אם ארצה לעשות בבית החדש שינויים שיתאימו לי ולא לחמותי? כל אלה הן שאלות חשובות ומטרידות באמת, והן נראות לי טבעיות ואנושיות כל כך. ילדים, כך מסתבר, פחות עסוקים בשאלות מסוג זה, והם נוטים להיות שקטים ורגועים אם הוריהם שקטים ורגועים. אני מאמינה בכל לבי שאם את תצליחי להסתגל למעבר ולשרוד את התקופה הזו בשלום - גם בתך תצליח בכך, מבלי לפתח תסביכים או קשיים מיוחדים. נסי לקחת הרבה אוויר, להתאזר בסבלנות ולעשות כמיטב יכולתך כדי להעביר את התקופה הלא נוחה ברוח טובה, ולהפוך את המקום החדש לבית. מאחר וחשיבתם של ילדים בני שנתיים היא עדיין קונקרטית מאד, אין טעם בהכנות ממושכות והסברים מורכבים על "מה יהיה ומה צפוי". במקום זאת, עדיף להביא אותה הרבה לסבתא, לחבב עליה את הבית ויושביו, ולהפוך את הסביבה החדשה לידידותית ומוכרת ככל האפשר. הסבירי בקצרה שבקרוב תעברו לגור אצל סבתא, ושימי לב לתגובותיה. ברמה הפרקטית, חשוב ליצור עבורה סביבה מוכרת ונוחה ככל האפשר, ולהתאים את האספקטים הפיזיים של הסביבה לצרכיה והרגליה ככל שניתן בנסיבות אלו. מאחלת לכם מעבר קל, ליאת