כתה א'

הבן שלי, ילד בן 6, אובחן כ- pdd nos בתפקוד גבוה, בגן שלו יש ילד נוסף גם כן עם אותה בעיה, אך בתפקוד נמוך. שניהם חברים מאוד טובים, משרים בטחון אחד עם השני ואוהבים אחד את השני. הבעיה מתחילה כאשר הבן שלי חוסם לעצמו את האפשרות מלהתחבר עם ילדים אחרים, לא מוכן ללכת לאף חבר או להזמין חבר אחר אליו - אם לא החבר הקבוע שלו, אז אף אחד אחר לא.- דבר שמאוד מפריע לי. אני מאוד מתלבטת לגבי 2 דברים: הראשון, האם להעביר אותו כיתה, ואז יאלץ למצוא חברים אחרים. השני, בעוד שנתיים אנו עוברים דירה לאזור אחר, כך שבכל זאת יאלץ לעבור לבי"ס אחר, וכך גם להיפרד מהחבר שלו. - האם לעשות לו את השינוי בהעברה כיתה גם עכשיו וגם בעוד שנתיים?? בבקשה עזרה. אלי.

שלום אלי, אני חושבת שילדים יודעים לבחור לעצמם את חבריהם, בהתאם לצרכים האקטואליים שלהם, גם אם לנו - ההורים - הבחירות נראות לעיתים תמוהות. החיבור לילד חלש יותר מאפשר לילד להרגיש חזק ומוביל, וחוויה זו לא פחות חשובה מההתקדמות הקוגניטיבית או ה'מודלינג' (modeling) שמספקים הילדים האחרים. אני מבינה את הדאגה מפני רגרסיה או סגירות, ולכן מציעה להישאר ערנית, להמשיך להציע מדי פעם "הרחבה של הרפרטואר", אך בלי לחץ. נוכחותם של הילדים הרגילים בחייו במסגרת הגן וביה"ס חשובה ומורגשת גם אם החבר הקרוב הוא ה'חלש'. אם אתם יודעים שצפוי לו מעבר/משבר בעוד שנתיים, איני מוצאת כל היגיון ביצירת משבר יזום גם כרגע, כשנראה שטוב ונעים לו עם החבר. בעיני, עדיף להשקיע את המאמצים בקידומו בנסיבות הקיימות, מבלי להעבירו לכיתה אחרת. (אני מסייגת את דברי ומזכירה שההתייחסות שלי נשענת על המידע החלקי שאת נותנת, ויש לראות בו המלצה כללית, ולא חו"ד מקצועית אותה אפשר לתת רק מתוך היכרות עמוקה עם הילד ומשפחתו). בהצלחה ליאת