המשך גמילה

שלום ליאת, בהמשך לשתובתך, אכן יש לנו סיר שמלווה אותנו בכל חדר בבית שאנחנו הולכים אליו. והילדה אפילו התחילה לבקש לשבת עליו כשיש לה צרכים, גם קקי! (למרות שאני לא מפתחת ציפיות מיידיות, היא עדיין די קטנה). מה שכן, להוריד תחתונים זה משהו שידרוש מאיתנו קצת יותר תרגול, ובינתיים רוב זמנה בבית הילדה מסתובבת בלי חלק תחתון בכלל, מגיעה לסיר ועושה את מה שצריך, כמובן שלא תמיד. האם זה דבר נכון לעשות - קודם לאפשר לה חופש שכזה, ורק אח"כ להרגילה לתחתונים, או שזה עלול לבלבל אותה? בנוסף, ללא חיתול הילדה רק בבית, אם אנחנו צריכים לצאת, יש נסיעה או הליכה ברגל, ולא צפויים שירותים בסביבה, אנחנו שמים לה חיתול - האם כדאי? ברגע שהיא עם חיתול, היא לא מבקשת, לא מתריעה, פשוט עושה. שאלה נוספת - האם קיים הבדל בין שנת לילה ושנת צהריים? האם כדאי לשים לה חיתול בזמן שנ"צ? ניסינו בלי חיתול וקיבלנו בריכה בשמיכה. תודה, אנה

שלום אנה, חלק מהבשלות לתהליך הגמילה קשור גם ביכולת להתריע מראש "אני צריך פיפי/קקי", ולהספיק להוריד את התחתונים והמכנסיים לבד או בעזרת מבוגר. היכולת להפעיל את שרירי הסגור משתכללת ומשתפרת עם התרגול, אבל צריך להיות מוכנים ל'פספוסים'. הליכה ללא תחתונים בכלל יכולה להיות נחמדה לזמן קצר בבית, אך זה לא המצב הרצוי, מאחר והוא אינו מציאותי. כשמחליטים על גמילה, יש להתכונן גם לתקלות, ולהיערך להן נפשית. בזמן שינה עמוקה (צהריים או לילה) יכולתו של הילד לשלוט בתפקודי השלפוחית יורדת, ומכאן הפער בין שעות הערות לשעות השינה. אם אתם בשלב ההתחלתי, אפשר להמשיך להשכיב עם טיטול, גם בצהריים, ולחזק את השליטה ביום, כולל הורדת תחתונים ומכנסיים. סבלנות...עד הטירונות זה יסתדר! בהצלחה ליאת