ילד בן 5

יש לי ילד בן 5 חמוד, מקסים ונבון. הוא נמצא בגן טרום חובה ולאחרונה הגננת החלה לעסוק בכתיבה/העתקה של אותיות לבוגרים שעולים לגן חובה. היא סיפרה לי כי הוא מתנגד נחרצות (בוכה וצורח) כשהיא מבקשת ממנו לכתוב. כמו כן, נאמר לי גם בעבר שהוא מתחמק מעבודה בשטחי היצירה ומעדיף את משחקי הדמיון. בבית ראיתי שהוא לא אוהב לשחק במשחקי קופסא/ להרכיב פאזלים וגם במשחקים שהוא כן משחק במחשב או בטלוויזיה הוא מתרגז מאד כשהוא לא מצליח/מפסיד במשחק. בשיחתנו האחרונה אמרה לי הגננת שהיא חושבת שיש פער בין היכולות הקוגנטיביות ליכולות הרגשיות. מה זה אומר? ואיך אני צריכה לפעול כדי לעזור לו?

שלום טלי, ההחלטה להכניס ילדים לבי"ס בגיל 6 ולא קודם לכן נשענת במידה מסוימת על האמונה שאז קיימת אצל הילדים בשלות ומכנות לתהליך. זה נכון שעקרונית אפשר לעשות זאת גם קודם, אך אז נשאלת השאלה למה, ושל מי המוטיבציה. באופן מוזר, ילד המגיע לביה"ס כשהוא כבר קורא, מעורר אצל הוריו (וגננותיו) תחושת גאווה מיוחדת, הגם שאין בכך כדי להעיד על כישורים יוצאי דופן, מלבד (בדר"כ) על כך שלמישהו היה נורא דחוף ללמד אותו לפני הזמן. מוכנות ללמידה אכן מצריכה בשלות ביותר מתחום אחד, וכמו שאת רואה, אצל בנך (למרות שהוא נבון מאד) קיים עדיין הצורך הבריא והנורמלי לשחק. ההימנעות שלו מפעילויות אורייניות יזומות נובע אולי מקשיים ספציפיים (תחושתיים, מוטוריים או אחרים), אך סביר יותר שמדובר בהתנגדות ללחץ ישיר או עקיף המופעל עליו. כרגע, אין צורך לפעול, אלא אם אתם מזהים קשיים במוטוריקה עדינה, בהם אפשר לטפל בעזרת מרפאה בעיסוק. תנו לו להמשיך לשחק, שכן זו הפעילות הטבעית והמעשירה ביותר של ילדים בני גילו. בברכה ליאת