פספוסים אחרי גמילה

הילד שלי בן 3.5 כעת ונגמל מחיתולים לפני כחמישה חודשים, חוץ מזמן הלילה (עדיין ישן עם טיטול). הבעיה היא שהילד מתעכב לגשת לשרותים משום שלא מעוניין להפסיק את המשחקים והעיסוקים שלו ולכן הוא מפספס לעתים קרובות או שחלק מהפיפי בורח לו עד שהוא מספיק להגיע לשרותים. כשאני מזכירה לו ללכת לשרותים הוא כועס עליי וטוען שאין לו פיפי למרות שאני רואה שהוא מתאפק. לפעמים אני ממש כועסת ומראה לו שזה לא מוצא חן בעיניי אבל נראה שזה ממש לא מפריע לו. כעת כבר לא ברור לי כיצד עליי להגיב כלפי התופעה הזו ?

שלום רב, תהליך הגמילה הוא למעשה תהליך של שליטה הדרגתית בשרירי הסוגר של שלפוחית השתן. מה שעבורנו, המבוגרים, נראה כה פשוט ואוטומטי, הוא למעשה מיומנות נלמדת של התאפקות שעל הפעוט לרכוש. הילד לומד בהדרגה לזהות את ה"אות" המתריע שהשלפוחית מלאה, ולהפעיל בתגובה את שרירי הסוגרים (לפחות עד שיגיע לבית השימוש, שם יוכל לשחרר אותם ולעשות פיפי...). ישנם מצבים, כמו, למשל, שינה עמוקה, משחק מרתק, או מצבי לחץ - בהם המוח עסוק בעניינים "חשובים" יותר, ומפסיק להקשיב לאותות מהשלפוחית. כתוצאה מכך, השרירים נשארים רפויים (או מתרפים בבת אחת, במקרים של בהלה) והפיפי בורח. רוב הילדים מצליחים להשתלט על המיומנות הזו בתהליך הגמילה ההדרגתי, תוך עידוד מצד ההורים, וסלחנות כלפי התאונות. במקרים אחרים, בהם הילד מתקשה בתהליך וממשיך להרטיב, אפשר לשלב טכניקות התנהגותיות בעזרת איש מקצוע. כרגע, מן התיאור שלך, איני רואה סיבה לדאגה. אני חושבת שהפספוסים בגלל המשחק נובעים מכך שהוא שקוע בכך מאד, ולא מתייחס בזמן ל"איתותים". תוכלו לנסות להזכיר לו לעשות פיפי *לפני* שיהיה שקוע מאד במשחק. אני מניחה שנדרשת עוד קצת סבלנות ורוח טובה, בהצלחה ליאת