התייעצות בקשר למנוחת צהריים

בני בן 3. בעצה אחת עם פסיכולוגית ילדים ועם יועצת חינוכית שהתייעצתי איתה (ונדמה לי שגם התייעצתי איתך באתר הזה), מאחר והוא לא היה עייף בערב והיה נרדם אפילו בשעה 10 וחצי בערב ולי לא היו חיים, החלטנו שלא ינוח בצהריים. לאחרונה יש לי התלבטויות בנושא: מצד אחד - איכות חיינו השתפרה כי הוא נרדם מיד בערב, שם את הראש על הכרית וכבר בשעה 8 ורבע "אין עם מי לדבר" וגם קם בבוקר רענן ועליז ובלי בעיות, מה שקודם לא היה כי היה נרדם מאוחר וזה היה גורר מלחמות. אבל מצד שני, הגננות מדווחות שהוא מאוד עייף בצהריים, הוא נרדם תוך כדי משחק וגם אחר הצהריים יש איזה שעה שהוא נהיה "קווצ'י" ונרגן ויש לו שעות שבירה גם איתי במשך אחר הצהריים שאי-אפשר להגיד לו מילה בלי שיתפרץ בכעס ובבכי. מלבד זאת, הוא היחיד בגן שלא נח בצהריים ובזמן שכולם ישנים הוא משחק לבד וזה די מפריע לו, גם לדברי הגננת. האמת היא שדי כואב לי עליו, יש לי נקיפות מצפון. בימי שישי כשאין גן בצהריים והוא איתי בבית הוא מבקש ללכת לנוח וישן איזה שעה-שעה וחצי בלי בעיות. אז גם לא אכפת לי, כי בערב אנחנו הולכים לישון יותר מאוחר וקמים בשבת מאוחר, אז אין לי בעיה. אבל בשאר ימי השבוע, אני חוששת שאם נחזיר לו את מנוחת הצהריים, יחזור התסריט על עצמו ושוב לא יהיה עייף בערב ויעשה "שטויות" במיטה ואצטרך להילחם איתו עד מאוחר בערב וגם בבוקר. הגננת הציעה שאולי הוא ינוח רק חצי שעה, אבל אני חוששת לנסות, כי אולי הוא דווקא יקום יותר "הפוך" בגלל שלא נח מספיק. אני ממש מתלבטת מה יותר טוב בשביל הילד. אשמח מאוד לעצתך הנבונה. יום טוב, אמא

שלום רב, "חנוך לנער על פי דרכו" - נכתב במשלי, ונדמה לי שהכוונה שם הייתה כי מה שמותאם בזהירות ליכולותיו וצרכיו של ה'נער', הוא גם מה שיעבוד בהצלחה לאורך זמן ("גם כי יזקין לא יסור ממנה" - כך מסתיים הפסוק). אני מניחה שאין שום עצה נבונה אחת, ואין ברירה אלא לנסות ולבדוק מה יתאים לילד שלכם. מנוחה לא תמיד חייבת להיות שינה. אפשר להניח לו לנוח בצהריים עם מוסיקה שקטה באוזניות, או עם סרט וידאו או ספר. אפשר לאפשר גם שינה קצרה יותר, שתמלא מצברים אך לא תתסכל (כלומר, לא לאפשר לישון עד ליקיצה ספונטנית, אך גם שתהיה שנת מנוחה). אני מאמינה שאיזון והקשבה לצרכים, כמו גם ניסוי ותעייה, מאפשרים להגיע בסופו של דבר לנוסחה שתעבוד. הקשיבי לתבונת לבך. בהצלחה ליאת