בן שנתיים שפונה לאמא בכל דבר

ליאת שלום, בני בן שנתיים וארבעה חודשים. הוא ילד חכם מאוד, שמח ובסה"כ פתוח בקרבת המשפחה וגם הגננת לא מציינת קשיים מיוחדים. העניין הוא שלאחרונה אני מרגישה שבמקום להתמודד עם דברים הוא מיד בא אלי. לדוגמא: אם מישהו אמר לו משהו שלא מוצא חן בעיניו (זה יכול להיות גם "אתה עוגיה" לצורך הענין) הוא מיד יקרא לי ויגיד "אמא הוא אמר לי שאני...".מה לעשות במצבים כאלה? אני בד"כ שואלת אותו "ואתה עוגיה?" והוא עונה "לא, אני לא עוגיה אני יאיר", אבל נראה שהוא נפגע ונעלב מאוד מהסיטואציה. אני יודעת שזה נשמע שטותי אבל זה קורה בתדירות גבוהה ועל כל דבר. מה עובר עליו ואיך אני אמורה להגיב? תודה

שלום אביגיל, בגיל שנתיים מתחילה תקופה מיוחדת בחייו של הפעוט, המתאפיינת בחתירה לנפרדות ועצמאות. ילדים בגיל זה מתעקשים מאד על הניסיון לבסס לעצמם זהות נפרדת מזו של הוריהם, אך בו בזמן, הם עדיין מאד תלויים בהוריהם, בין השאר כמקור ביטחון ונחמה. לכן, מאד אופייני לראות בגיל זה את היו-יו המפורסם, כאשר הילד מתרחק מההורה, חוקר את סביבתו בהנאה, ומדי פעם חוזר "לתדלק", ושוב מתרחק, ושוב חוזר. כאשר הילד שלך בא אליך ומבקש אישור או עזרה, עשי זאת בשמחה, ועם זאת שדרי לו שאת סומכת עליו וגאה ביכולותיו. גם בשעה של קונפליקט עם חבר, תוכלי להכיל אותו, לחבק, להרגיע, אך לשלוח אותו להתמודד בכוחות עצמו (ובדרכי שלום) עם הסיטואציה. בהצלחה ליאת