מתי אפשר לסלוח?

אם הילד שלנו פגע בנו נורא כתוצאה מבעיה רגשית התנהגותית שיש לו. האם יש גבול מסוים להתעלמות ממנו? נראה כי הוא מפחד להיות איתי במגע לאחר שהתרחקתי ממנו, מפחד שהתגובה שלי תבהיל אותו.אני מצידי רוצה לסלוח לו ולהיות יותר רכה אבל לא יודעת את המינון הנכון, ומה יעשה את העבודה מבחינת הפנמת ההתנהגות הרצויה וחזרה למוטב? יש לציין כי בני, בן 17 ויש לו היסטוריה רבה של התנהגויות מתמרדות שלאורן הייתי מאוד סלחנית אבל לפעמים הוא מגדיש את הסאה וכך היה בפעם האחרונה.

שלום רותי, לצערי לא יכולתי להשיב מוקדם יותר, ואני מקווה שבינתיים יושרו ההדורים. סליחה היא תחושה מאד מאד פרטית, וקשה לכוון את העיתוי שלה עפ"י אמות מידה חיצוניות. כנראה שכאשר אפשר לסלוח, הסליחה מגיעה. אני מניחה שאת שואלת לגבי האספקטים היותר חיצוניים, דהיינו - מתי נכון לעבור לסדר יום לאחר פגיעה חמורה שפגע בך. אישית, אני חושבת שכאשר ילד מגדיש את הסאה עליו לדעת זאת, ולהכיר בפגיעה שפגע. הדבר נכון אף יותר כשמדובר בנער בן 17, המסוגל להתבוננות עצמית ותובנה. נדמה לי שבמצב העניינים כרגע, כפי שאת מתארת אותו, יש משקעים שצריך להתגבר עליהם, ולכן - אולי - כדאי להיעזר בגורם מקצועי שיסייע בשיפור דפוסי התקשורת ביניכם. בהצלחה ליאת