גמילה מחיתולים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב, בני בן ה-3 מסרב להיגמל מחיתולים. הוא ילד מאוד עקשן ורגיש ולא מוכן להשתמש בסיר. האם להודיע לו כי "החיתולים נגמרו" ולא להותיר לו שום ברירה או לזרום איתו ולחכות עד שהוא יגיד לי שהוא מוכן להגמל? והאם זה רע לגמול ביום ולשים חיתול בלילה כי זה מבלבל? והאם מותר להתחיל קודם עם גמילה מפיפי ולהסכים לשים חיתול לקקי או שזה גם מבלבל? תודה, ענת
שלום ענת, בגיל שלוש אנחנו מניחים כי כבר קיימת בשלות מלאה לתהליך הגמילה, הן מבחינת ההיבטים הפיזיולוגיים והן הקוגניטיביים. הילד מבין היטב מה נדרש ממנו, ויכול לעמוד במשימה. כמעט תמיד מדובר בדרישה 'חיצונית' לילד, הנעשית ביוזמת המבוגר, תוך התחשבות בתהליכי בשילה והתפתחות. מבחינה זו, חיכית מספיק. מרגע שהורדתם את החיתול, אל תחזירו אותו בשום מקרה, גם אם יהיו 'תאונות' - וסביר שיהיו. בגלל שמדובר בגיל גדול יחסית, נדמה לי שאפשר לוותר על הטיטול גם בלילה. קחי אוויר, הצטיידי ברצון טוב וסבלנות, וקדימה... בהצלחה ליאת
תודה לך על תשובתך! ובכן, התחלנו הבוקר בגמילה. לאחר 3 פספוסים, בני המקסים הודיע לי שהוא צריך פיפי. הלכנו לשבת בסיר, וככה און-אנד-אוף לקח שעה (!) עד שהפיפי המיוחל יצא! במהלכם בני קם והסתובב, שכנעתי מאוד בעדינות לחזור להתיישב, שוחחנו על כך, הקראנו ספרים, דברנו על דברים לא קשורים, בשלבים מסוימים הוא נראה די סובל מרוב התאפקות, ובסוף כשהצליח- חגיגה גדולה! לאחר כמעט 3 שעות הוא הודיע שוב שהוא צריך פיפי. הפעם ישבנו למעלה משעה, כשאני כל הזמן משכנעת בעדינות לחזור לשבת בסיר.בני דיבר על פחדים. שהפיפי רוצה לצאת אבל שהוא לא רוצה שיצא, שוחחנו על כך וניסיתי להרגיע. תחושתי היא שבפעמיים שעשה פיפי בסיר זה פשוט ברח לו כשהיה ישוב. האם אני עושה נכון שאני יושבת איתו למעלה משעה? אני כן חושבת שכבר בתחילתה הוא היה צריך פיפי, אך היה קשה לו לשחרר. אחלת לי להיות סבלנית, אך אני חייבת שהסיפור הזה היה די מורט עצבים מבחינתי... מה דעתך?