גמילה מחיתולים - מבקשת עזרה

בני בן 3.5 ועדיין לא גמול. עד היום רק דיברנו על הנושא, הראינו קלטות בנושא - ואין שום התקדמות מבחינת הילד כלומר הילד לא יוזם הליכה לשירותים. לפני כשבועיים הוא חזר מהגן ואמר פתאום שהוא רוצה להוריד את המכנסיים כי הוא צריך לשירותים. יש לציין שזה היה מקרה בודד. אבל מאז המקרה הזה אנחנו כל הזמן שואלים אותו אם הוא רוצה ללכת לשירותים. ב- 90% מהמקרים הוא עונה שלא. במקרים בודדים מאוד הוא אומר שהוא כן רוצה ללכת לשירותים. וגם אם הוא כבר הלך לשירותים הוא לא תמיד עושה כלומר הוא אומר שיש לו פיפי, אנחנו מעמידים אותו על השרפרף כדי שיעשה ולא יוצא לו. לי יש הרגשה שהוא לא מבין עדיין את המשמעות של הגמילה. גם כשאני מבטיחה מתנות אם הוא ילך לשירותים (פיפי פרס), זה לא משכנע אותו והוא עדיין אומר שהוא לא רוצה ללכת לשירותים. בשנה הבאה הוא הולך לגן עירייה ואני חוששת כי הוא עדיין לא גמול. בגן הנוכחי יש רק 2 ילדים לא גמולים שאחד מהם כמובן זה הבן שלי.

שלום שרונית, בנך בהחלט הגיע לגיל בו אפשר להציב בפניו את הדרישה להיגמל מחיתולים, ולעשות את צרכיו במקום המקובל... אחרי הכל, זכרי שמדובר בדרישה 'חיצונית' הבאה מאיתנו, אך נעשית תוך התחשבות בתהליכי בשילה והתפתחות. כרגע, אינך צריכה לחשוש עוד מהעובדה שאינו מוכן או אינו רוצה, וליזום תחילתו של תהליך. אני מציעה לך לחפש מאמר אחד מתוך שפע המאמרים בנושא הקיימים ברשת, ולפעול צעד צעד, בהתאם לכללי ה'עשה' ו'אל תעשה'. מזג האוויר איתך, ובקרוב מאד תוכלי להוריד את החיתול ללא חשש, ולהחליף תחתונים ומכנסיים בקלות יחסית (בגלל בגדי הקיץ הקלים). הכיני את עצמך לתקופת מה של תאונות ופספוסים, וזכרי שאף אחד לא מצליח להיגמל בצורה חלקה ומושלמת. את הפרסים (אם מוכרחים) עדיף לתת על הצלחות קטנות, אך מבלי להשתמש בהם כתמריץ לפני מעשה או לצורך פיתוי. הודיעי לו מראש על החלטתך, על כך שאת סומכת עליו שיצליח להיגמל גם אם יהיו תאונות פה ושם, ושאת שמחה וגאה בו על היותו גדול ומוכשר. כשהוא נעשה טוב, תהליך הגמילה אורך מס' שבועות, ולכן הדאגה שלך ממה יקרה בשנה הבאה נראית כמקדימה מאד את זמנה ומיותרת. דרך צלחה ליאת