תשובה בחזרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אני לא יודעת בדיוק איך הם בכיתה פיתחו את השיחה בנוגע לסרטן השד ,המורה דיברה וסיפרה על ילדה שאף אחד מאיתנו לא מכיר ואז ילד מהכיתה סיפר על בן דוד שלו ואז דורי הבן שלי הצביעה וסיפר עלי ואז המורה דיברה על הניצחון. אני חושבת שעם דור הבן שלי לא היה מצביע היא לא היתה מדברת עלי אבל אני הבנתי מה את אמרת בגלל שחליתי ויש ילד בכיתה שזה קרה לאמא שלו אז היא היתה צריכה להתחיל מהניצחון, אבל מצד אחד אני מבינה אותה אולי מראש היא לא רצתה להזכיר אותי וזה שדור קם ושיתף את הכיתה זאת היתה בחירה שלו ואז היא אמרה אמא של דור ניצחה את המחלה אני בטוחה שהיא הוסיפה עוד משפטים שדור אולי לא אמר לי אותם .מה אישית את חושבת על דור שקם וסיפר מה זה מראה תודה ליאת.
שוב שלום ליאת, הצורך לדבר ולשתף אנשים אחרים בחוויות משמעותיות שאנחנו עוברים, משותף לכולנו, גדולים וקטנים. אנשים רבים נוהגים להשתתף בקבוצות תמיכה יזומות וייעודיות, המתבססות על הצורך הזה ונותנות לו מענה. בנך השתמש בהזדמנות שניתנה לו, מרגע שהנושא עלה ודובר, כדי לשתף ולחלוק עם חבריו את החוויה שעבר בשנה האחרונה. אני מאמינה שזה מראה על יכולת טובה להיעזר ולעשות שימוש יעיל באנשים אחרים לצרכי תמיכה והכלה. יכול להיות שהייתה כאן גם גאווה גדולה בכך שאמא שלו ניצחה אויב כה רציני. אני רוצה להאמין שהחשיפה אכן זיכתה אותו באהדה, התפעלות ותמיכה מצד החברים בכיתה ומצד המורה. מה את חושבת? ליאת