סיפור

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

15/03/2010 | 10:34 | מאת: ליאת

יפטר שלום ליאת אני רוצה לספר לך משהו ותגידי לי את דעתך:, יש לי ילד בן 8 וחצי שנה שעברה שהוא עלה לכיתה א' אובחן אצלי סרטן השד וכמובן שטופלתי ועכשיו הכל בסדר אני שנה אחרי. כשחליתי סיפרתי לבן שלי שמצאו לי גוש בשד והוא גוש לא טוב ואמא תצטרך לקבל אנטיביוטיקה חזקה בכדי שזה לא יחזור ובגלל הטיפולים יהיה לאמא קרחת ואחרי הטיפולים השיער יצמח מחדש והכל יהיה בסדר זאת סיפרתי לו בכיתה א', ואז במשך הזמן גם סיפרתי לו שקוראים למחלה הזאת סרטן השד לא ניכנסתי לפרטים קטנים .והנה הבן שלי עלה לכיתה ב', ושלשום הם דיברו בכיתה להביא 10 שקלים לילדים חולים, והמורה סיפרה על ילדה אחת שחלתה בסרטן השד ושהיא נפטרה, ואז ילד אחד בכיתה אמר שגם דוד שלו חלה בסרטן השד והוא נפטר ופתאום הבן שלי הצביעה ואמר , לאמא שלי היה סרטן בשד , ואז המורה אמרה לו לאמא של דור היה סרטן שד והיא ניצחה את המחלה הייתי בשוק שהוא סיפר לי את זה הייתי גאה בו בליבי זה מדהים . מה דעתך ליאת על הסיפור . הוא לא הפנים את זה הוא קם ואמר , הוא לא היה חייב לספר מדהים .להתראות ליאת.

לקריאה נוספת והעמקה
15/03/2010 | 10:46 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום ליאת, אני שמחה לשמוע שהחלמת והתגברת על הסרטן. זה, כמובן, החלק השמח בסיפור שלך, והחשוב ביותר. החלק העצוב בסיפור, נוגע לחוסר הרגישות של המורה, שידעה (אני מניחה) על הסיפור שלך, ובכל זאת בחרה להתמקד במקרי המוות. יום ההתרמה נועד לאפשר חיים, ולשפר את האמצעים להילחם במחלת הסרטן. כיום אנשים מחלימים מהסרטן הודות למשאבים המושקעים במחקר ובטיפולים הנגזרים ממנו. חבל שהמורה בחרה דווקא בסיפור הזה, ולא בסיפור הניצחון מלכתחילה. אני רואה בכך חוסר התחשבות בילד הקטן שלך, שהתמודד כ"כ יפה, יחד איתך. אני גאה בשניכם, ומאחלת לכם בריאות ושמחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים