פחד מרוח

נכדי בןהשלוש וחצי פוחד מרוח.הפחד התגבר בימים האחרונים. כל פעם שהוא רואה עצמים נעים כתוצאה מרוח (ענפים וכד') וגם מעצם נשיבת הרוח הוא נצמד למבוגר הקרוב אליו בחוזקה ובוכה. הוא אומר שהרוח מפחידה אותו. התופעה נפסקת בצורה חדה כשהוא נכנס למקום ללא רוח.אז הוא חוזר למצב רוחו ותפקודו הרגיל. מה ניתן לעשות כדי לעזור לו. בתודה מראש סימה

שלום סימה, הפחד מרוח (כבר נתקלתי בכך בעבר), יכול להיות תוצאה של התנסות קודמת טראומטית (סערה חזקה שלוותה, למשל, ברעמים מבהילים) או של תכנים מאיימים מתוך עולמו הפנימי של הילד, שמציאות ודמיון משמשים בו בערבוביה (אולי הבית שלנו יעוף ברוח, אולי אני אעוף ברוח, אולי הרוח נגרמת ע"י משהו אחר, חזק ומפחיד יותר, וכו'). אפשר לנסות לברר איתו יותר לעומק מה *באמת* מפחיד אותו ברוח, ומה לפי דעתו עלול לקרות במקרה של רוח חזקה. ברוב המקרים, מעצם הדיבור על הפחד, משהו מחריפותו נמוג, וקל יותר להתמודד איתו בהמשך. אפשר לחשוב יחד איתו על דברים שייתנו לו מידה של שליטה במצב (חוץ מאשר להיכנס אל תוך מבנה), כמו למשל לסובב את הגב לכיוון הרוח, להחזיק משהו ביד, וכד'. זכרי שכדי לתת מענה טוב לפחד, חשוב ללמוד טוב מה הדבר המפחיד. הדרך הישנה והטובה לטיפול בפחדים, היא כמובן החשיפה ההדרגתית לאובייקט הפחד. אפשר יהיה לטיל איתו על שפת הים, לאפשר לרוח ללטף אותו כשהוא בזרועותיו של מבוגר, ואז, בהדרגה, לשחרר יותר ויותר, עד שהפחד 'יישחק' וידעך. בהתחשב בשרב הכבד שנחת עלינו, ובעובדה המצערת (מאד!) שהחורף כבר מאחורנו, נדמה לי שיש סיכוי טוב שהפחד ייעלם מעצמו. בשמחות ליאת