תשומת לב בזמן ארוחות משפחתיותו

ש לום ותודה שהשבת על שאלתי בנוגע לילד שאינו משחק בחדרו.אבקש להתיעץ עמך בנושא נוסף שמטריד את בני ביתינו. אזכיר שיש לנו 4 ילדים ובננו הצעיר בן 4 בזמן ארוחה משפחתית כשכל המשפחה יושבת לאכול ארוחת שבת באופן קבוע הוא נוהג להפריע מאד. כגון להרעיש עם הסכום לדבר בקול רם להתלונן על מקום הישיבה וכו והכל על מנת להפריע למרות הפצרותינו הרבות אינו חדל. זה נמשך חודשים רבים. מה עושים .וממה זה נובע .אציין שהוא ילד נבון חברותי. אודה על התיחסותך

שלום שוב ש.ב, ילדים בני ארבע עדיין אינם 'מהודקים' מאד בנימוסי השולחן שלהם, והם מתנהגים "כמו ילדים בני ארבע". כהורים ומחנכים, עלינו לעבוד בהתמדה על עידון ושכלול ההתנהגויות של ילדינו, תוך התאמת הדרישות ליכולות המוטוריות, הקוגניטיביות והרגשיות שלהם. לא ציינת האם ה'הרעשה' בסכום נובעת ממגושמות בתנועה, או שמא מדובר בדפיקות מעצבנות הנעשות בכוונה. אלה שני מצבים שונים בתכלית, והתגובה להם צריכה להיות שונה. אם את מרגישה שיש כאן התנהגות פרועה הנעשית בכוונה, תוכלי לומר שתיאלצי לפעול בנחישות כדי להפסיקה. במצב כזה תוכלי, למשל, לאפשר לו לאכול בסכום פלסטיק חד פעמי עד שיהיה מוכן לאכול 'כמו גדול'. באופן דומה, אם הוא צועק *בכוונה* (אני מדגישה את המילה- בכוונה) אפשר להרחיק אותו לכמה דקות מהשולחן, ולאפשר לו לחזור לאחר שתיים שלוש דקות לניסיון נוסף. אני מציעה לנסות לגייס סלחנות וסבלנות, ולזכור שילדים בני ארבע יכולים להכניס הרבה שמחה לשולחן האוכל (גם למהודר שבהם) דווקא בשל היותם חופשיים וספונטניים, ולא מאד מוקפדים. בשמחות ליאת