הי

הי אני טלי היתה לי מריבה קשה אם חברה ותמיד שיש לי מריבה אם משהוא כגון חבר, חברה, אחות ,אמא ,אבא אני מגיבה קשה גם מבחינת כעס בתוך (לא על מישהוא )וגם קשה לי לישון אני בוכה הרבה שזה קורה ומעשימה את עצמי למרות שזה לא אני ואני בטוחה בזה אני פשוט אחת שלא יכולה לשתוק ואם אני שותקת אני עוד יותר מקבלת את זה קשה =( מה את מציעה לי לעשות?

היי טלי, מריבות הן באמת עניין לא נעים. הן מוציאות מאיתנו את החלקים הלא סובלניים והפחות טובים שלנו. אני מניחה שאף אחד לא ממש אוהב לריב. ובכל זאת, לפי מה שאת מתארת, מריבה משאירה אותך עם סערה רגשית גדולה, אולי קצת יותר ממה שצריך. יכולות להיות כל מיני סיבות לנטייה הזאת, חלקן קשורות למזג המולד שלנו, וחלקן להתנסויות עבר עם מצבי קונפליקט. מבלי להיכנס כרגע לסיבות, נדמה לי שהיכולת לשרוד משבר בינאישי בשלום תלויה ביכולת להרגעה עצמית, לפחות לזמן מה, ולנכונות לחכות עם פעולות והחלטות עד שהסערה תחלוף. כשאת בשיא המריבה או מיד לאחריה, הזכירי לעצמך ששיקול הדעת שלך כרגע אינו במיטבו, ולכן אין טעם לשפוט או להאשים את עצמך. הבטיחי לעצמך (כמו סקארלט אוהרה בסרט "חלף עם הרוח") שתחשבי על הדברים מחר, כשיעלה יום חדש, והרגשות יירגעו קצת. בהצלחה ליאת