"פחד" של ילדה מאביה

בתי בת 4 ולאחרונה שמתי לב להתנהגות קצת מטרידה שלה. בעלי הוא אדם מאד חם ואוהב כלפיה, אך הוא גם מאד מאד פדנט. הוא מעיר לה המון על מה מותר ומה אסור (פה מותר לגעת, פה אסור לאכול, תיזהרי מזה ומזה וכו'). בעיני זה קצת מוגזם והערתי לו על זה, אבל זה לא ממש השתנה. זה באופי שלו. מצד שני, הוא מאד חם, משחק איתה ומרעיף עליה אהבה. אבל -לדוגמא, שמתי לב שכשבתי נופלת, למשל, היא מיד מסתכלת על בעלי כדי לראות את התגובה שלו במעין פחד כזה, ורק אז היא מתחילה לבכות. או על יד השולחן, אם נופל לה משהו על הרצפה, היא מיד מסתכלת עליו במבט המפוחד הזה לראות אם הוא ראה את זה ורק אז מרימה את זה. זה מאד מפריע לי ואני פוחדת שזה יגרום לה לאיזו טראומה הקשורה לאופי הקשה של בעלי. האם ההתנהגות שלה מצביעה על משהו חריג (חוץ ממקרים אלו, היא ילדה שמחה ומלאת חיים) ? האם זה יכול לגרום לה לטראומה כלשהיא? תודה.

שלום שרון, ילדים בריאים הם מי שגדלים באווירה חמה, תומכת ומאפשרת, המביאה בחשבון את הצרכים והמגבלות שלהם, ומציבה דרישות הגיוניות המותאמות לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים. כאשר ילד נדרש לתפקד או להתנהג במנוגד לטבעו או ליכולתו המוטורית/קוגניטיבית/רגשית, הוא עלול להרגיש מבוהל/אשם/מאכזב בכל פעם שהוא נכשל, ולפתח דפוס כנוע ומרצה (במיוחד אם הוא מרגיש מאויים בשל כך). אני מציעה לשתף את בעלך בנאמר כאן, ולעודד אותו להגמיש את עמדתו כלפי בתכם, כדי לאפשר לה התנהלות טבעית, חקרנית ובטוחה בסביבתה. אם את מרגישה שקשה לך לעשות זאת בעצמך, אולי שווה להשקיע בהדרכת הורים קצרה, שתסייע לו להתכוונן טוב יותר אל הילדה, מבלי לוותר גם על צרכיו שלו. בברכה ליאת

עם החלק הזה בתשובתה של ליאת אינני מסכימה. אינני פסיכולוגית, אלא "סתם"עוד אמא. אני פשוט מזועזעת מהתיאור שלך וליבי ליבי עם הילדה האומללה. בגיל הזה עלינו ההורים(לדעתי והבנתי) כן לוותר על צרכינו למען בריאותם הנפשית והפיזית של ילדינו. גם את התשובה הזו שלי, הייתי מראה לאב . חם ומחבק זה ממש אבל ממש לא שווה אגורה אחת שחוקה כשמצד שני הוא מהלך עליה אימים. אמל'ה. מפחיד. באמת, מפחיד אותי לחשוב כיצד מרגישה ילדה שכזאת בתוך ביתה. צירוף מיקרים מענין, בדיוק אתמול בערב, שבר בני (בן 17) צלחת שנפלה לו מהיד, ועוד עם אוכל . הכל התפזר לכל עבר שלא לדבר על הצלחת היקרה שקניתי רק לפני שלושה ימים שנישברה. אז מה?? את יודעת כמה דברים כבר עפו לילדיי מהידיים או נישברו במשך שנותיהם?? רגע, ומה איתנו ההורים??לא שברנו? לא היפלנו? לא חירבשנו? לא חטפנו מכה בראש מדלת הארון הפתוח? כל טוב ורק בריאות.