האם פסיכוסומטי? ומה עושים??

צהריים טובים, אני אמא לבת שנתיים ושמונה חודשים - על פי רב בריאה ביותר ושמחה. היא מאוד מילולית ומתבטאת בברור רב ! עד לתקופה זו שהתה במחיצתינו - ההורים ואצל אמא עם ילד שטיפלה בשניהם. בחודש האחרון אנחנו מנסים "מסגרת" חדשה עבורה - ביתית ועם מעט מאוד ילדים. מעבר לכך אני בהריון בחודש בשבוע האחרון היא החלה להתלונן על כאבי בטן. העניין הוא שזה קורה לה רק בנוכחותי )-: הכאב הוא ללא ספק ממשי ועדיין אינני יכולה להסביר את התופעה. ברגע שאספתי אותה מן הגן, אמרה שכואבת לה הבטן. ובעוד מספר פעמים נוספות. מינון הכאבים ירד בימים האחרונים ( היא בגן רק בימים ב' ג' ד' ) ובכל שאר הזמן מאז בילתה במחיצתינו ההורים - מאז לא התלוננה מלבד לרגע קצרצר אחד ופסקה, אך כל לילה היא עדיין מתעוררת מתוך שינה ובמשך כ 5 - 20 דקות ( ככל שעברו הימים זה התקצר ) היא מתהפכת ומתפתלב ואף בוכה וכשאני מבררת - היא אומרת שהבטן כואבת.. ושוב נרדמת. בבוקר היא קמה כמו חדשה שמחה וצוהלת כאילו לא היה כלום. בתחושה שלי זה משהו שהיא מעבירה רק אלי. אביה מעולם אף לא שמע תלונה כזו. בלילות אני זו שמתעוררת לתוך הכאב ( היא ישנה איתנו ). האם זה פסיכוסומטי? כיצד מגיבים? האם זה מעיד על גן שאיננו נכון עבורה? אשמח לכל ייעוץ והבהרת הנושא.. רק רוצה שהיא תהיה שמחה ורגועה )-: מודה מראש,

שלום תמי, לפני שמייחסים את הכאב הפיזי למקור נפשי חשוב מאד לשלול מעבר לכל ספק כל גורם גופני. כאב בטן - גם אם הוא בא והולך - מחייב התייחסות רפואית, ולכן אני מציעה להגיע לרופא הילדים ליתר ביטחון. קליטה במסגרת חדשה אכן יכולה לעורר תחושות מתח, ואפשר שיהיו לזה גם ביטויים סומטיים לזמן מה. ברוב המקרים, אופי התגובה שלנו - ההורים - יכול להפחית או להגביר את השימוש בכאב הפיזי כתקשורת. נסי להיות ערה לאפשרות הזו, ולתת שפע תשומת לב לאו דווקא במצבי חולי או כאב, אלא דווקא כאשר היא משחקת יפה, שמחה וצוהלת, כדברייך. הבחירה בגן ילדים מחייבת שיקול דעת ואחריות מצידנו, ורצוי להסתמך על המלצות, רשיונות ופיקוח, כמו גם על תחושות הבטן שלנו, ההורים. קשיי הקליטה ברוב המקרים אינם קשורים לטיב הגן, ואין בהם כדי להעיד בהכרח על בחירה לא נכונה. סבלנות ובריאות ליאת