שאלה

ליאת שלום קודם נתחיל בזה שיש לנו שם יפה , רציתי לשאול, אני יספר לך את הסיפור ותכתבי לי מה דעתך? הבן שלי בן 8 וחצי הוא ילד מקסים יש לו שתי בני דודות שהן באותו גיל הם הולכים ביחד לחוג אנגלית וככה התחיל הסיפור. אחת מהדודות ישבה ליד הבן שלי בחוג ובאיזה שהוא שלב היא שמה את הרגל שלה על הכסא של הבן שלי הבן שלי ביקש ממנה יפה תורידי בבקשה את הרגל זה מפריע לי והיא לא התיחסה ושוב הוא העיר לה אמרה לו אל תשלוט עלי, אני שונאת אותך ואל תבוא יותר לבית שלי וכמובן שהבן שלי נפגע, והוא סיפר לי ולבעלי אני רוצה להגיד שבדרך כלל הם חברים מאד טובים היחסים נהדרים. ובעלי התקשר לאחותו וסיפר לה את זה ואחותו אמרה לנו שהיא תשמע מה הבת שלה אומרת והיא תחזור אלינו בערב היא התקשרה ואמרה לנו שזה נכון כל מה שהבת שלה אמרה והיא קוראת לבן שלי לטלפון בכדי שהבת שלה תבקש סליחה והבת שלי התנצלה בפני הבן שלי והבן שלי אמר אני סולח לך. והיום גיסתי הולכת לקנות לבנות שלה תחפושות לפורים ורק לאחת היא קונה ולשניה לו בגלל מה שהיה עם הבן שלי זה עונש היא תקנה לה שבוע הבא ואני שואלת אותך כל כך צריך להחמיר עם ילד זה בסדר אני שואלת שהיא קיבלה עונש האם העונש הזה ילמד אותה לקח. אני רוצה להגיד לך לי אין עונשים בבית עם הילדים שלי אני כועסת ומדברת אבל אין עונשים האם עונש מומלץ.ועוד שאלה אישית .כבר סיפרתי לך על הבן שלי שהוא בן 8 וחצי שמתי לב לאחרונה שהוא יותר עונה לי דוגמא - למשל אני אומרת לו דור הגרביים שלך בסלון על הסםה ואני אומרת שוב אז הוא אומר לי אמא שמעתי את לו צריכה להגיד לי אלף פעם ,או למשל כוננתי אותו להכתבה והוא עשה טעטת קטנה בניקוד אז תיקנתי אותו אז הוא אמר לי את לא מבינה לא ביקשתי ממך לתקן אותי תני לי לבד אני מרגישה שהבן שלי יותר התבגר עם זה ריגשית הוא יותר עונה ואני לפעמים המומה מזה כי דור לא היה ככה ואני שואלת האם זה בסדר לא לענות לו אחרי שהוא אומר לי מילים כאלה תודה.

שבת שלום ליאת, אישית, גם אני לא מאד מחבבת עונשים כדרך חינוך, בעיקר לא את העונשים שאינם קשורים ישירות למעשה או את אלה שאינם 'מידתיים'. במקרה של בת הדודה, אני חושבת - כמוך - שאפשר היה להסתפק בהתנצלות שלה, ולא להכביד עליה בעונש נוסף. אבל מה שאולי חשוב יותר, קשור למשהו שבנך מנסה לאותת לך. יתכן שמרוב דאגה ואכפתיות, את מעורבת יתר על המידה בחייו, מגוננת-יתר ומנסה לפתור עבורו קשיים ובעיות שהם לפי כוחו. (יכול להיות שגם הקונפליקט בין בני הדודים יכול היה להיפתר ע"י שניהם, ללא התערבות המבוגרים). באופן דומה, דור אומר לך עוד דבר חשוב: כשאת אומרת לו משהו "אלף פעם" הוא פשוט מפסיק להקשיב. אם הוא השאיר את הגרביים על הספה בסלון, העירי פעם אחת בלבד, ואז, אם הוא לא מסלק אותן משם, גשי אליו, דאגי שיפסיק את מה שהוא עושה באותו רגע וייקח משם את הגרביים. עשי זאת בשקט, ללא כעס, כדי שילמד שאת מתכוונת למה שאת אומרת. במצב כזה, יש סיכוי טוב יותר שהוא יתייחס לדברייך ברצינות. מן התיאור שלך בנך נשמע ילד חביב ונבון, והתשובות שלו (לפחות מכאן) אינן נשמעות מחוצפות. אם, לעומת זאת, את מרגישה שהוא פונה אליך בחוסר כבוד או בחוצפה, הגיבי מיד ("אני לא מרשה לך לדבר אלי ככה!"), ותני לו להבין שהוא 'מפסיד אותך' לזמן מה. מאחלת לכם שבת רגועה ושלווה ליאת