הצקות בין אחים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

24/02/2009 | 18:18 | מאת: איילת

שלום רב, יש לי 3 ילדים בגילאים 5-בת, 8,11 -בנים. הבן האמצעי נוטה לעיתים קרובות להציק לאחיו בצורה של התנהגות פרועה (לא אלימה) אלא להשתולל ולצעוק בכוונה או סתם לבצע מעשים מגוחכים כמו לאכול שילובים שיגעילו את אחיו (קולה, קטשופ, קוטג' - הכל מעורבב). לעיתים כשמישהו זר עושה משהו שלא מוצא חן בעיניו כועס מאד (כאן כן הגיע גם לאלימות פיזית). לעיתים הוא מתנהג בצורה מקסימה- עוזר, נמחשב, משחק בנכונות רבה ולפתע כאילו "שנכנס בו שד" שיכול באותה מיידיות להעלם... האם עלי לפנות לפסיכולוג ילדים. אולי אני צריכה לשנות משהו בתגובות הסובבים אותו. אחיו מנסים להתעלם אך בדר"כ לא מצליחים וקוראים לעזרת מבוגר (הורים או מטפלת). האם להעניש- מה שלא כל כך עוזר... או שיש דרך התמודדות אחרת?

25/02/2009 | 00:52 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום איילת, התיאור שלך הצליח לעורר בי חיבה כלפי הילד האמצעי שלך, ומצאתי את עצמי מחייכת מול הרעיונות שלו ללכוד את תשומת הלב שלכם. לא בטוח שחייבים פסיכולוג בשלב זה. בעיני, מוטב לנסות ולהקשיב מה הוא בעצם מבקש מכם, ולהיענות לו ככל האפשר כדי שלא יזדקק לכל המופע הזה. להתעלם זה לא תמיד מספיק. התעלמות מהתנהגות בעייתית, טובה רק כל עוד אנחנו נותנים שפע תשומת לב להתנהגות הרצויה. לפעמים, בעיקר הורים לילדים שובבים, חוששים להפר את השקט, ונמנעים ממעורבות כשהכל בסדר. מעט מאד הורים נכנסים לחדר רגוע ואומרים "אוי, כמה נעים פה! אפשר להצטרף?". בדר"כ אנחנו נכנסים למעורבות כשהבלגן חוגג. לכן, אני מזמינה אותך לבחון את התיאוריה, ולנסות להפגין יותר נוכחות דווקא כשהוא מתוק, משתף פעולה, מקסים ועוזר. אני רוצה להאמין שאם הוא יזכה בהתפעלות במקומות הנכונים, הצורך להציק יפחת. ובנימה קצת פחות מחוייכת, שווה לבדוק מה קורה קצת לפני ש"נכנס בו השד", ולראות אם קיימים גורמים שיכולים לתסכל אותו (התגרות מצד הילדים האחרים, קושי תפקודי כלשהו, אכזבה או ריגוש אחר שלא זכו לתיקוף, וכד'). מעניין לשמוע גם מה דעתה של המורה, ומה קורה לו במסגרות שמחוץ לבית. אשמח אם תעדכני בהמשך בהצלחה ליאת

25/02/2009 | 10:59 | מאת: איילת

הוא באמת ילד מקסים... לגבי חיזוקים חיוביים בעת התנהגות יפה הוא מקבל בשפע. גם כאשר הוא מתפרץ אנחנו לרב מנסים להרגיע בחיבוקים. אולם כאשר אני לא באותו חדר איתם - קשה לאחים שלו להסתדר לבד מולו. גם המטפלת מתקשה להתמודד. היא מנסה לדבר איתו ברוגע ולהסביר לו שההצקות לא נעימות, היא גם יושבת לעיתים קרובות ומשחקת עימו משחקי קופסה שהוא מאד אוהב. קשה לי להאמין שחסרה לו תשומת לב.... עם זאת, קשה לו לשמוע ביקורת ולהתגבר על הדחף לעשות תרגיל כלשהו. לעיתים זה מתוך שובבות בלבד אך עם זאת מפריע לסובבים אותו וקשה לו להבין מדוע...

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים