"מעשה קונדס" או עבריינות?

בני בן ה16 לקח את מפתחות הרכב שלי והעביר אותם לשני חבריו שאמרו לו שהם יודעים לנהוג למרות שאין להם רשיון נהיגה. במהלך הנסיעה קרתה תאונה ל"שמחתי" רק ברכוש- שתי מכוניות טוטלוסט. המקרה הועבר למחלקת תעבורה ובני בזמן התאונה לפי דבריו נבהל מאוד וחבריו אמרו לו שעליו לשאת באחריות מיכוון שהוא בעל הרכב ולא להלשין עליהם.בני עשה כפי שביקשו ממנו . לאחר שיחה עימו הוא נפתח וסיפר את אמיתות המקרה. שאלתי היא האם יש צורך לערב גורם מטפל? הן בשל חומרת המעשים והן בשל זה שהושפע ברמה כזו מחבריו!אשמח באם תענו לי

שלום שירלי, מדובר במעשה חמור מאד, שיכול היה לעלות במחירים גבוהים ביותר, ויופי שזה נגמר רק בנזק לרכוש. עם זאת, יש כאן בעיה בשיפוט, ובעיקר חצייה בוטה של גבול בהקשר המשפחתי. למרבה הצער, מעשים כאלה חוזרים ונשנים, וכנראה שאנחנו יודעים עליהם רק כשמתרחשות תאונות מהסוג הזה. ובכל זאת, הייתי רוצה להאמין שלא מדובר בנורמה התנהגותית רווחת, אלא במקרים חריגים, ולכן - לפחות בעיני - יש טעם לנסות את הכיוון הפסיכולוגי, ולו כדי לאפשר לבנך לבחון מקרוב את המניעים להתנהגותו, ולעבד את האירוע, שללא ספק היה מפחיד מאד עבורו. בואי נתפלל שהוא למד את השיעור שלו, למרות שכר הלימוד הגבוה... בברכה ליאת