ילד מתבגר ומתעצבן

בני בן 14, עוד מגיל קטן היה להגיב בהתקפי זעם כשמעבירים עליו ביקורת.ילד חכם אשר חייב לענות לכל הערה שמקבל ולא מוותר או מוכן לקבל ביקורת, אם זה בקשר ללימודים או לגבולות אחרים. ההתפרצויות מתבטאות בהרמת קול, בכי, אינו מרפה מהויכוח, אינו מבין את האירכיה בבית ולעיתים בעיטות בחפצים. הכעס יכול להמשך שעות. בדיעבד הוא מבין שטעה אך לא יבוא וידבר על כך אלא הבית חוזר לאט לאט לשיגרה. ניסינו בטוב, ניסינו ברע. לא עוזר כלום. האם יש משהו עליו צריך לתת את תשומת הלב. האם זה שד שילך ויגדל עם השנים. אם הוא לא שולט בעצמו , מה יהיה בהמשך החיים כשיהיה גדול יותר?

שלום מאיה, כמו שכבר נכתב כאן לא מזמן, גיל ההתבגרות מציב בפנינו - ההורים - אתגר לא פשוט, שכן הילדים שלנו הופכים דעתנים יותר, חסרי פשרות ואפילו קצת חצופים. זה חלק מהתהליך הבלתי נמנע של גיבוש זהות עצמאית, בנפרד (ולפעמים, זמנית, במנוגד) לזו של הוריהם. ועדיין, עם כל ההבנה, עלינו להמשיך ולהיות שם, נוכחים, סמכותיים ומציבי גבולות. את הגבולות יש לעדכן מפעם לפעם, כדי להיות מתואמים יותר לצרכים של הנער המתבגר, שכבר אינו ילד. אם את מרגישה שהוא עומד בסה"כ במטלות שלו, מצליח ללמוד טוב ולקיים חיי חברה מספקים, אפשר לייחס את הקשיים לגיל. אם, לעומת זאת, את חשה בקשיי תפקוד, במצוקה גדלה והולכת או בהתנהגויות הרסניות וחריגות, פני להתייעצות עם גורם מקצועי, שיוכל ליזום התערבויות רלוונטיות, איתכם או איתו. אני רוצה להזכיר לך שקיימים בשוק ספרים רבים וטובים, המדריכים את ההורים למתבגרים כיצד לקבל את השינויים בתקופה זו, ולהגיב להם ביעילות. שווה לנסות. בברכה ליאת