קשיי התחברות

שלום רב, הבת שלי בת שנתיים ורבע. הילדה נמצאת מזה 4 חודשים בגן חדש כשלפני כן היתה במשפחתון. בבית הילדה מתנהגת כרגיל והיא שמחה בד"כ (אלא אם היא לא מקבלת מה שהיא מבקשת ואז יש צעקות). בגן נמסר לנו שהילדה מרביצה לילדים אחרים. מתמונות שצולמו בגן נראה שהילדה לא מתחברת לילדים אחרים, לא משחקת איתם ואולי אפילו עצובה ומרוחקת. התחושה היא שהיא חשה ניכור ולא שייכת לידלים ולגן. בבית כשהיא משחקת עם הבובות היא נותנת להן 'הוראות' ונוזפת בהן. האם יש בעייה של תקשור והתחברות לילדים אחרים ? האם זה סימן שהגננות קשוחות איתה וצועקות עליה ולכן היא לא מתחברת לילדים האחרים ?

שלום איציק, מבחינה חברתית, פעוטות בני "שנתיים פלוס" נמצאים באזור המעבר, שבין משחק *לצד* ילדים אחרים למשחק *עם* ילדים אחרים. במקביל למגמה זו, מתרחש במקביל תהליך נוסף בזירה הרגשית, של מעבר מהתנהלות יצרית ודחפית שאינה מתחשבת בכל מי שאינו "אני", להתייחסות הולכת וגדלה אל האחרים, תוך רכישה הדרגתית של יכולות איפוק, דחיית סיפוקים, ו-וויסות רגשות. כמו שאתם חשים היטב בבית, במצבים של התנגשות רצונות, בתכם עדיין מתקשה להתמודד עם התסכול, והיא נוטה להתפרץ ולצעוק. אפשר להניח שהמעבר לגן החדש מציב בפניה התמודדות לא פשוטה עם מצבי קונפליקט בהם רצונותיה וצרכיה המיידיים לא מקבלים מענה מיידי או מלא. זה אכן לא פשוט, אך צפוי למדי וטבעי בהקשר בו אתם נמצאים כרגע. אני מציעה להתאזר בסבלנות, ולאפשר לבתכם להסתגל בקצב שלה למסגרת. המשחק החברתי עדיין לא מפותח מאד בגיל זה, ואם תצפו גם בילדים אחרים בגילה, יתכן שתגלו תמונה דומה למדי. המשחק עם הבובות יכול לשקף משהו מההתמודדות העכשווית שלה, ומהווה ערוץ נהדר לעיבוד החוויה בדרך הטבעית ביותר עבורה - דרך המשחק. בברכה ליאת