התנהגות ילדה בת 2+ 5 ח'

שלום רב, נכדתנו בת ה-2 ו 5 ח' ילדה טובה ממושמעת, מבינה, פקחית מאד, מקשרת דברים בחוכמה, מדברת יפה , נגמלה מטיטול לפני כ- 3 ח' וגם מהמוצץ.בגן אומרים שאי אפשר לבקש ילדה טובה מזו ואכן היא פשוט נהדרת. רקע : בגיל שנה וחודשים ההורים נסעו לחו"ל לשבוע והילדה נשארה אצלי הסבתא ובסוף שבוע אצל הסבתא השניה בגיל שנה וחצי נולד לה אח ובגיל שנה ושבעה חודשים הכניסו אותה לפעוטון ( מגיל 4 ח'ו- עד אז אני טיפלתי בה באהבה רבה עם המון תשומת לב פינוק ממני ומהסבא (יש לנו 4 נכדים שהגדול בצבא והשני בן 17 מהבת)ואילו מהבן יש לנו 2 הנכדה בת ה-2 ו5ח' והנכד בן 11 ח' הדבר המוזר לי/נו הוא שהנכדה צמודה לאמא שלה בלבד, וכל זמן שאמא שלה בסביבה היא לא מתייחסת לאף אחד, כל ההתחנפויות שלנו הענקת מחמאות, ושידולים לזכות ממנה שתבוא אלינו או חיבוק או שתדבר איתנו נענים ב-ל-א ואני רוצה את אמא. ( אפילו לשרותים נכנסת עם אמא שלה) ברצוני לציין ש- כאשר משאירים אותה אצלנו או אצל הסבתא השניה הכל בסדר, היא נמרחת משחקת וממש אחרת עד לרגע שהאמא מגיעה ואז הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת. אין שלום לסבתא וסבא אין נשיקה זהו. התנהגות זו היא גם כלפי האבא שצריך לציין שהוא אבא נפלא אוהב , מפנק, לוקח אותה לגן ומחזיר מהגן, מקלח, מאכיל, משחק וקונה לה מהטוב שבטוב. עוד משהו חשוב לומר שהאמא מחנכת אותה הייטב, דורשת ממנה להתייחס, מקנה לה נימוסים, וערכים, ואין שום טענה לגביי ההורים. ובכל זאת משהו כאן לא נראה לי. הילדה היתה אמורה לשמוח ולרוץ לקראת הסבים והסבתות, לדודות ובכלל להיות יותר חברותית והיא לא (יש לציין שכולם כולם אוהבים אותה מאד מאד ומה לא עושים בכדי למצוא חן בעייניה ולזכות לקצת קצת התקרבות ( אבל היא בשלה לא , לא, אני רוצה את אמא) אנא מה עושים? איך מתנהגים? ובעיקר כלפי האבא שהוא מחוק מרגע הגעתה של האמא. תודה רבה , ואשמח לשמוע ולדעת איך מתנהלים מיכל הסבתא ( כולנו במשפחה לא יודעים איך לאכול התופעה הלא מוכרת לנו מנסיוננו עם הנכדים האחרים שעד היום מאד קשורים , בטל' בביקורים, וומאד אוהבים לקבל מאיתנו הפינוק שעליו גדלו למרות היותם גדולים)

שלום מיכל, חרדת הפרידה מההורה (בעיקר מהאם), או ההיצמדות הדביקה אליו משקפת שלב התפתחותי חשוב, בו הילד לומד להעריך באופן מובחן את הדמויות הקבועות והאהובות בחייו, ולהבחינן מאנשים אחרים, מרכזיים פחות. ילדים שונים אלה מאלה בעוצמת החרדה ובשלב הספציפי בו היא מופיעה, אך באופן כללי, מדובר בתופעה שכיחה בגילאי שנתיים עד חמש שנים, והיא חולפת מעצמה, בדר"כ ללא כל טיפול. נראה לי שהדאגה והעלבון מיותרים מאד כרגע, שכן אין בהתנהגותה של נכדתך שום דבר אישי כנגד מישהו מבני המשפחה. אדרבא, הניסיון לעשות מזה עניין, עלול להחריף את התופעה וליצור מתיחויות מיותרות במשפחה. כשאת פגועה ונעלבת מהתנהגות של ילדה בת שנתיים וחצי, זה יכול להלחיץ את הוריה, ולהביא לניסיונות פיתוי ושידול, שבסופו של דבר יגרמו לחיזוק ההתנהגות הבלתי רצויה. הזכירי לעצמך שההיצמדות לאם היא שלב התפתחותי נורמטיבי, שיניח את היסודות ליחסי אהבה, אמון וביטחון גם עם אנשים אחרים. אין לי ספק שנכדתך תלמד להעריך את הסבים הנפלאים שלה, וליהנות מהם שנים רבות כיתר הנכדים. בברכה ליאת