התנהגות שלא אופיינית לילד

שלום! בני בן 4 וחצי, מהשבוע האחרון הוא סולד באופן חריג מהגן ובכל יום זה מלווה בתירוץ אחר ...ההסעות,האוכל,העבודות הסייעת והגננת וכו' . ואילו בחודשיים הראשונים של הגן הוא היה שמח והרגיש נהדר עצם היותו בגן זה . לאחרונה רשמנו אותו לחוג בישול השתתפתי איתו במפגש הראשון ולפתע אחרי שני מפגשים הוא מסרב לקחת חלק בחוג מכיוון שאינו מבין את דברי המדריכה וזה קשה לו, אז הוצאנו אותו מהחוג. בכלל הערה זו חוזרת ונשנית, שקשה לו והוא לא מספיק (אם זה בעבודות, אם זה בחזרות למסיבת חנוכה כו'). הפרידה בבוקר אל ההסעה במשך השבוע הזה היא מאוד קשה ומלווה בבכי. דיברנו עם הגננת והסייעות והם החלו לשתף פעולה, הקדישו לו את מלוא תשומת הלב, בעבודות, באוכל רק מה שהוא אוהב וכו'. כעת מתקיימות חזרות לחג החנוכה והוא אינו מעוניין להשתתף בהן כי קשה לו ומתעקש שנעשה את המסיבה בבית ולא בגן והכל מלווה בבכי.... מבקש את דעתכם.....

שלום יוסי, בהחלט יתכן שהרתיעה החדשה שלו מהגן קשורה למשהו שקורה בו כרגע, וזה יכול להיות קשור לחזרות לחנוכה. אומר בזהירות המתבקשת שיש גנים בהם המסיבות הופכות להפקות-ענק, היוצרות לחץ עצום על הגננת והילדים כאחד, מה שהופך את הימים שלפני החגיגה לעצבניים במיוחד. חג החנוכה נושא עמו פוטנציאל נוסף של חרדה עבור ילדים רגישים, למשל כאלה החוששים מאש או מחושך. לפעמים, כחלק מה'אפקטים' של החג, מכבים את האורות כדי להדגיש את אור הנרות. יש ילדים שמאד נלחצים מזה, וכדאי לבדוק את האפשרות הזאת. יש גם ילדים ביישנים, שהרעיון של הופעה מול כל ההורים מעוררת בהם חלחלה. אני ממליצה להניח לילדים הללו להשתתף בחגיגה מהצד, ולהיות מעורבים רק באופן בו יבחרו. אין טעם להתעקש עם ילד שכל כך מתנגד וחושש, שהרי ממילא המסיבה תהיה עבורו לא מהנה ומלחיצה. עדיף שיהנה כצופה מן הצד, על פני השתתפות מאולצת שתגרום לו סבל. נסו לקחת את האירועים הללו בקלות, ולהעביר מסר מרגיע לילד ולגננת (שאולי נלחצת גם היא מהאפשרות שלא ירצה להשתתף). מאחלת לכם, בכל מקרה, חג מואר וחמים ליאת