הצילו! סרבן הירדמות

שלום, הילד שלי בן 3 והוא מתקשה מאוד להרדם בלילה. למעשה לוקח לו שעה וחצי עד שעתיים עד שהוא נרדם. שעת ההשכבה שלנו היא בין 20: 30 ל- 20:40. האמת שזה לא היה כל-כך מפריע לי במצב רגיל שהוא ער, אבל הבעיה היא שהוא משתעמם ומתחיל לעשות שטויות: יורד מהמיטה, משתולל וקופץ, מזיז חפצים שנמצאים ליד המיטה, מבקש באופן קבוע "קקי ופיפי" למרות שאני מבהירה לו שקקי ופיפי עושים אחרי האמבטיה, לפני השינה (מיותר לציין שלא יוצא לו כלום...). את כל הדברים האלה הוא עושה מתוך שובבות ולא מתוך איזו מצוקה אמיתית, לפחות לא שאני רואה. בהתחלה הייתי יושבת לידו עד שירדם, אבל אז ראיתי שזה לוקח שעתיים בממוצע כל פעם, אז זה נראה לי בלתי אפשרי שאהיה מנוטרלת למשך שעתיים. אם אני רק זזה מהסלון הוא שוב יוצא מהמיטה או משתולל או קופץ. אני מתחילה לעבוד מוקדם מאוד בבוקר וצריכה גם לישון מספיק בעצמי ולא יכולה להתחיל בעניינים שלי בשעה 22:30 כל לילה. בעצה אחת עם הגננת ועם היועצת החינוכית בישוב שלנו, החלטנו על מס' צעדים: אני לא יושבת יותר ליד המיטה שלו אלא בסלון בטווח ראייתו, כשהדלת של חדרו פתוחה ויש מנורת לילה בחדר. כשהוא יורד מהמיטה אני מחזירה אותו, מבהירה לו ש"לא יורדים מהמיטה" וכשהוא יורד עוד פעם שוב אני מחזירה אותו וחוזר חלילה. בגן הוא יישן בצהריים רק שעה במקום שעתיים כמו שהיה עד עכשיו, כלומר, מהשעה אחת בצהריים עד השעה שתיים. שעת ההשכבה שלנו היא בין 20:30 ל- 20:45 ולא נראה לי שאפשר לאחר את השעה, כי אנחנו קמים ב- 6:30 בבוקר. כאמור, אני מתחילה לעבוד מוקדם. כל זה ללא הועיל, בהנחה שהגננות משתפות איתי פעולה בענין מנוחת הצהריים, כי אני לא יכולה להיות שם בשביל לבדוק ובנוסף, אני מקבלת גם "בונוס" ילד נרגן ועצבני החל משעות אחר-הצהריים המאוחרות. מאז ומתמיד היה לנו טקס השכבה קבוע: ארוחת ערב, קצת משחקים או עושים "טיול לילה", אמבטיה, סיפור ולישון. השאלה שלי היא האם בגילו אפשר לוותר על שנת צהריים לגמרי? הגננת טוענת שלא כדאי כי הוא זקוק לתנומה הזו, אבל העצבים שלי כבר מתוחים עד הקצה ואני לא יכולה להמשיך בצורה כזו. הוא מתקשה לקום בבוקר, כי הוא לא ישן מספיק שעות. מודה לך על תשובתך (וסליחה על האורך כמובן). ועוד משהו, הוא בן יחיד (ללא אחים) ואני מגדלת אותו לבד. שוב תודה.

שלום רב, אתחיל, ברשותך, דווקא עם השאלה שלך לגבי האפשרות לוותר על שנת הצהריים. למיטב ידיעתי, שנת צהריים אינה חובה בשום גיל, ויש להתאים את סדר היום לצרכים של כל ילד וכל משפחה. בעיני, דווקא בחורף, כשמחשיך מוקדם, אפשר לדלג על שנת צהריים, ולהרוויח ערב שקט מוקדם יותר. הבעיה היא, שהחלטה כזו יכולה לעורר בעיות במסגרת בה הילדים ישנים בצהריים. ילד שנשאר ער מחייב היערכות מצד צוות הגן, ועלול לשבש את "הסדר הטוב". יש לקחת בחשבון שבקשה כזו עלולה לעמוד בניגוד למשאלה הטבעית של צוות הגן. מעבר לכך, אני מצטרפת להמלצה שקיבלת, ומעודדת אותך להמשיך להתעקש על זמן השכבה, ולא לאפשר לו את משחק ה"נחום-תקום". כדי להתמודד טוב יותר עם הניסיונות שלו לקום, אני ממליצה לך לאמץ ארשת רצינית, המשדרת "אני מתכוונת למה שאני אומרת", ולנסות להימנע מכל דיבור או אינטראקציה שהיא, מלבד החזרה שקטה שלו למיטה, ללא מילים או כעס. זכרי שמעשים נחושים לעולם עדיפים על נאומים ותוכחות. בהצלחה ליאת