גמילה מ"קקי"

ליאת שלום, הילדה גמולה מזה 3 חודשים,במשך היום (פיפי בלבד).סרבנית שירותים בכל הקשור ל"קקי". אנחנו, כמובן, לא לוחצים עליה, מסבירים... אך ללא הועיל.היא עושה בתחתונים וניכר שלא ממש מפריע לה. מקריאת שאלות בנושא אנו מבינים כי זהו בבחינת שלב מעבר.מה דעתך? האם נכון להתעלם? עד מתי? בתודה נורית

שלום נורית, כמובן שעדיין לא מדובר על גמילה מלאה, וחשוב להבין שאתם עדיין בתוך התהליך. בגיל שלוש, הילדה כבר אמורה להבין היטב מה מצופה ממנה, וחשוב להבין מה קורה לה ומדוע היא ממשיכה לעשות את הקקי בתחתונים. עשיית הקקי, בניגוד לפיפי אותו צריך ללמוד לעצור, כרוכה בפעולה רצונית ואקטיבית, והבחירה לעשות זאת בתחתונים ולא בסיר או בשירותים היא בעלת משמעות שצריך לברר. לפעמים מדובר בפחד קונקרטי, אך לפעמים מדובר במשאלה לא מודעת לזכות לטיפול ראשוני ומגעי מידי ההורה, כאילו היה הילד מבקש "בואו, תנקו אותי, תרחצו אותי, תהיו איתי באופן הכי קרוב שאפשר, כמו פעם כשהייתי תינוק". אם יש בבית אח/ות קטנים ההסבר הזה יכול להיות רלוונטי אף יותר. אני מזמינה אתכם לחשוב מה יכולה להיות הסיבה להתנהגות הזו, ולנסות להיענות לזה באופן המותאם והמתחשב כמתבקש. תוכלי לכתוב לי עוד על כך, ונוכל להמשיך לחשוב יחד מה הלאה. בברכה ליאת

שלום רב, גם לי ילדה בת שנתיים ותשעה חודשים היא גמולה משתן חוץ מהלילה כבר יותר מחצי שנה , אך כשיש לה צואה היא אינה מבקשת או מבקשת מתיישבת באסלה ולא עושה כלום ואח"כ עושה במכנסיים ובדר"כ היא גם לא אומרת או מבקשת שיחליפו לה (גם בגן וגם בבית). יש מצבים שהיא עושה בשירותים אך בדר"כ לא. אין לה אחים קטנים אלא בוגרים יותר,ולדעתי רוב תשומת הלב מוקדשת לה גם מאיתנו ההורים וגם מאחיה שאוהבים אותה בטירוף ומפנקים אותה מאוד. מה יכולה להיות הסיבה לכך ומה אפשר לעשות כדי לעזור לה?