חרדות מלימודים אצל ילדה בת 6

בתי בת השש עלתה השנה לכיתה א', היא מרוצה ומתלהבת והכל בסדר. הבעיה היא שאחרי שאני מקריאה לה סיפור בערב ומנסה להרדים אותה היא מתחילה להביע חששות מכך שדברים לא יהיו בסדר בלימודים.. כמו חשש שלא תצליח להתמודד עם מה שילמדו מחר (למשל ראתה שיש בחוברת מחר סיפור ארוך...וחוששת שלא תצליח לקרוא אותו) או חוששת מכך שלא תצליח לזכור את המילים שלמדו באנגלית... אני מנסה להרגיע אותה ולהגיד לה שיהיה בסדר ושאני כאן כדי לעזור לה ושהיא בסדר. אגב היא תלמידה די טובה. אבל בתי לא מרפה עד שהדבר מגיע לכדי בכי (כשאני כבר במיטה שלי) ולחץ וקשה לה להירדם כי היא במעין טראנס של בכי וחשש.. ואז אני יוצאת מהמיטה שלי ומרגיעה אותה והיא נרדמת. השאלה שלי - איך אני יכולה לעזור לה להפחית את החשש מהלימודים? ואולי היא משתמשת בזה כדי למשוך תשומת לב? אולי שניהם יחד? בכל מקרה איך אני יכולה לעזור לה להפחית את הלחץ מהלימודים? תודה.

שלום אילנית, עד שליאת תשיב לך, אנסה גם אני, אם זה בסדר.. הלימודים בכיתה הרבה פעמים מעוררים חרדה גדולה אצל ילדים עם רגישות לעצמם ולאחרים. אולי זו הנוכחות של כל כך הרבה ילדים, ואולי זה הסגנון של המורה, ששונה ממך או מהגננת, שמעורר מתח. בשנה שעברה עבדתי עם תלמיד בכיתה א', חכם מאוד, שהתקשה מאוד לרכוש את מיומנות הקריאה. מעבר לקושי, הוא היה חרד מאוד להתפס כשהוא לא יודע. חלק גדול מהעבודה איתו, מעבר להקניית בסיסי הקריאה, היה "לרכך" קצת את ההתייחסות לקריאה- וכאן זה אולי יכול להתאים גם לביתך. היינו גוזרים יחד קטעים קצרים (שצילמתי מספר הלימוד שלו), למילים נפרדות ולהברות, כדי שהקטע לא יהיה כל כך "קדוש" בעיניו. שיהיה נגיש למניפולציות מבחינתו ונתון קצת יותר לשליטתו. מאוחר יותר, עברנו לשחק משחקי קריאה. למשל, גזרתי קטע לשורות; אני לקחתי את השורות הזוגיות והוא את האי-זוגיות, ועם נייר דבק הדבקנו את השורות על המצח וכל אחד (במסירות כדור לאויר) היה צריך לקרוא את מה שרשום לשני על המצח. כך, את לא יודעת אם היא קוראת טוב או לא, לא יכולה לתקן אותה, וגם זה די נחמד והומוריסטי (אפשר לזוז תוך כדי או להרים ולהוריד את הגבות :-) זה יוצא נחמד). אני בטוחה שיש עוד הרבה משחקים שאפשר להמציא. אפילו אם רק תקריאי לה את הסיפור של מחר לפני השינה והיא תעקוב עם האצבע זה יעזור. כך, תוכלי לומר לה, היא כבר תכיר את הסיפור ולכל הילדים הוא יהיה חדש- גם זה יכול להפחית חרדה. מה שאני מנסה לומר, זה שלדעתי חשוב לתת כבוד לחרדה שלה ולנסות לעזור לה להרגיש "מוכנה" ובטוחה יותר. ומצד שני, לרכך קצת את המתח סביב מילים וקריאה, ולהראות לה שהיא גם עושה עבודה טובה וגם שאפשר לשחק עם מילים ושלפעמים זה אפילו נחמד.. :-) (מעבר לזה, מצער לשמוע שלומדים אנגלית כבר בכיתה א'... כאילו לא מספיק קשה לרכוש מערכת שלמה של סימנים וצלילים תואמים, צריך 2 במקביל.. מילא..) הרבה הצלחה לקטנה וגם לך :-) לילך

שלום אילנית, רק עכשיו שמתי לב שהעליתי בטעות את שתי הפניות שלך, הנוגעות לאותו עניין. לשמחתי הרבה, לילך כתבה מניסיונה, והרחיבה עוד את היריעה, מתוך אמפתיה והבנה עמוקה לחוויה של הבת שלך. אז הנה, הרווחת שתי תשובות, משתי זויות שונות. איזה יופי! ליאת

:-) (ותודה..)