הצבת גבולות ואלימות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב ליאת, ברצוני להתייעץ עמך לגבי בני בן השנתיים ושמונה חודשים. הבעיה הינה תופעת האלימות שבני נוקט בה כלפינו (הוריו) לעיתים בגן ובכלל עם ילדים. בבית אנו מנסים להציב לו גבולות ברורים לגבי דברים שלא מקובלים עלינו, וכתוצאה מכך על כל איסור או בקשה שלנו הוא מיד מגיב באלימות היות וזה לא מוצא חן בעיניו (זה יכול להיות נשיכה,שריטה או סתם הרמת יד, צעקות).על מה שעקרוני לנו אנו לא מוותרים לו.אתן דוגמאות: מגיע מהגןרעב ומיד רוצה ממתק אני לא מסכימה ולכן הוא מגיב באלימות, באמבטיה לא אוהב לחפוך ראש ומרביץ לאביו,כשמבקשים ממנו בצורה יפה להיזהר כשמשתולל או כאשר מסבירים לו שיש ללטף את אחיו בן החודשיים בזהירות גם כן מגיב באלימות. ניסינו להתמודד ע"י הרחקתו לחדר או ע"י מתן עונש, לאחר מכן הסברנו לו שכל פעם שיגיב בדרך זו אנו נתרחק ממנו פיזית אך זה לא ממש עובד היות ורודף אחרינו כאשר אנו מתרחקים (ועדיין מנסה להמשיך להכות!) אני מרגישה כי התגובה האלימה כבר "מושרשת" אצלו חזק וזה בא לו באופן אוטומטי מה גם שכשאני מעירה לו לעיתים מבין במיידית כי לא פעל כשורה. קצת רקע: לפני חודשיים ילדתי, האלימות החלה במהלך ההריון אך עתה היא גברה. הוא נמצא במסגרת חדשה (לפני כן היה במשפחתון) משתלב יפה,וע"פ דברי הגננת ילד מקסים אך מכה או נושך לעיתים והנושא במגמת שיפור, לא הציגה בפני תדירות קיצונית כפי שאנו מרגישים בבית,החל לדבר במשפטים לפני כחודשיים. בני מפונק מאוד ואת מרבית הפינוק הוא מקבל כשנמצא עם הוריי אשר עוזרים לי ביום יום (מרצים אותו מיד אם רוצה משהו ובוכה וכו'). אודה על דעתך ועצתך בנושא. תודה רבה.
שלום לאמא המודאגת, נראה שאת מכירה היטב את הדרכים המומלצות לפעולה, אך מתקשה ליישמן באופן יעיל ונחרץ. יכול להיות שמה מפריע לך ללכת עם הדברים "עד הסוף" זה (אולי) רחמים עליו בשל לידת אחיו התינוק. רחמים אלה מיותרים, כמובן, ועלולים להעצים אצלו את תחושת הקיפוח והמסכנות. אין לי ספק שאפשר לעצור בנקל ילד שעוד לא מלאו לו שלוש, מלהרביץ, לנשוך או לשרוט. כאשר הוא מרים יד, עליכם לעצור אותו פיזית, ולרסן אותו כך שלא יצליח לנשוך או להכות. הרחיקו אותו לחדר אחר, ואם הוא מסרב להיות שם, היכנסו לחדר אחר וסיגרו את הדלת (שלכם) למספר דקות. כשתצאו, אם הוא ימשיך להרביץ, חיזרו על התהליך מהתחלה. הימנעו מדיבורים והסברים ממושכים. אם תרגישי שאתם ממשיכים לעמוד במקום, פנו להדרכת הורים ממוקדת, שתסייע לכם לנתח טוב יותר את מה שקורה ולזהות את הכשלים. בהצלחה ליאת