דמיונות אצל ילד

בנינו בן 5 וחצי ולאחרונה לאחר שראינו הצגה שעוסקת בילדה חולמנית שמדמיינת דברים, הוא העיד ששגם לו יש גמדים שמופיעים לו מידי פעם ואומרים לו כל מיני דברים. הוא טוען שזה מציק לו ורוצה ללכת לרופא. הוא אמר שהוא מתבייש בזה וחושש שיצחקו עליו לנו זה נראה משהוטבעי וגם אמרנו לו שאין לו ממה להתבייש ושזה טבעי שכילד יש לו דמיונות אלו. כיצד עלינו להתמודד מולו ומה לומר לו? והאם זה אכן טבעי או משהו שעלינו לבדוק לעומק? ההורים

שלום ד' ילדים בני חמש וחצי, ואפילו גדולים יותר, עדיין מתקשים להבחין בגבול שבין מציאות לדמיון. מסיבה זו ממש אין טעם לנסות ולשכנע ילדים "שאין נמר מתחת למיטה" או "שאין גמדים" או "שסופרמן יש רק באגדות". במציאות שלהם נוכחותן של דמויות דמיוניות היא כמעט עובדה קיימת. לכן, לא הייתי מחמיצה את ההזדמנות להתוודע קצת יותר מקרוב אל אותן דמויות המטרידות אותו, לנצל את נוכחותן כדי ללמוד משהו על הילד ועל הדברים שמעסיקים או מציקים לו בימים אלה. כך,למשל,תוכלי לשאול אותו מה אומרים לו הגמדים, מה הוא מרגיש כשזה קורה, ומה אפשר לעשות עם זה לפי דעתו. תוכלי להוסיף ולומר שאת סומכת עליו שיצליח להתמודד עם זה בהצלחה, ונמצאת שם כדי לעזור במידת הצורך. תוכלי למצוא שפע ספרותי על המדפים שיוכל לעזור לך ולו לנרמל את התופעה. בהצלחה ליאת