אוננות -המשך - שאלה נוספת לליאת מנדלבאום

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

29/10/2009 | 21:20 | מאת: אורלי

ליאת שלום, קודם כל תודה רבה לך על תשובתך המעמיקה והעניינית. המשכתי לדבר עם הגננת בנושא ולנסות לאפיין את המצבים בהם זה קורה והיא אמרה שזה קורה פשוט תוך כדי מפגש, או אם משחקים על שולחן עם פלסטינה אז היא על פינת השולחן, היא לא רואה סימן מצוקה מסוים שבעקבותיו היא מאוננת, כמו כן היא לא מאוננת כשהיא נמצאת לבד אצל חברות או כשאנחנו נמצאים איתה בכל מיני מקומות אחהצ ובסופי שבוע. החלטנו לנסות לעקוב אחר העניין לראות אם אנחנו מצליחים לאפיין משהו. רציתי לבקש ממך עצות נוספות היכולות לעזור לי בהפחתת העומס הרגשי של ילדתי. במקביל להתעייצות בפורום זה פניתי באותה שאלה לפורום נוסף (BEOK)והתשובה היתה שונה ומדאיגה ובזו הלשון: "אם זה נמשך מגיל שנתיים בגלים אז יכול להיות שזה עוד גל שיעבור אבל אחריו יבוא גל נוסף. היא ילדה כבר גדולה מדי בשביל להמשיך לעשות זאת בצורה כזאת וליד אנשים, וכדאי שתפנו לייעוץ מקצועי." - מה דעתך? שוב המון תודה!

לקריאה נוספת והעמקה
29/10/2009 | 23:04 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אורלי, אוננות כשלעצמה אינה מדאיגה, והיא מלווה את מרבית בני האדם לאורך חייהם, לפעמים בגלים ולפעמים ברציפות. יש, כמובן, מי שאינם מאוננים כלל, ולא בטוח שהם הבריאים בהכרח. אני מניחה שהדאגה שהתעוררה היכן שהתעוררה נגעה למה שנראה כבעיה בשיפוט (חוסר הבושה והקושי לעצור כשהיא בחברת אנשים). אישית, אני נמנית על "בית-הלל", ונוטה להמתין עם הפנייה לייעוץ מקצועי כדי לאפשר למשפחה ולהורים להתמודד עם הקשיים בכוחות עצמם. כמובן שייעוץ באינטרנט מוגבל בהיותו מסתמך על מידע חלקי מאד, וההפניה לאנשי מקצוע לעולם עדיפה ו'בטוחה'. אני עושה מאמץ ללהטט ולאזן בין הצורך לסייע ולהנחות הורים למעורבות אקטיבית, זאת, מבלי לפספס את המקרים המחייבים התערבות מקצועית פנים אל פנים. התיאור שלך לא הדאיג אותי באופן אישי, אך אם את נשארת לא שקטה, פני להתיעצות. זה, כמובן, אף פעם לא מזיק. בשמחות ליאת

30/10/2009 | 11:32 | מאת: שירלי

אורלי שלום, קראתי את פנייתך והזדהתי עם מצוקתכם, בעיקר בהתמודדות עם נושא כל כך רגיש מול אנשים מחוץ למשפחה הגרעינית, למשל:חברים או גננת.לא ציינת האם יש ילדים נוספים במשפחה, ואם כן כיצד הם מגיבים להתנהגות זו. את יכולה לבדוק האם בתך "מרוויחה" דבר כלשהו מהתנהגות זו לדוגמה: תשומת לב והתייחסות. ילדים לעיתים מתנהגים בצורות או בהתנהגויות מסוימות על מנת ל"הפעיל" אותנו ההורים, כמובן לא במודע. כמו-i צריך גם לבדוק את הצד הרפואי, כלומר האם אין לה למשל גירוי בעור או תולעים. בהצלחה שירלי.

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים