עיצה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ליאת שלום אני גרושה ויש לי שני ילדים בת 4 ו9 חודשים ובן 3 ו4 חודשים הילדים נפדשים עם אביהם פעמים בשבוע בימי ראשון וחמישי מ 5 עד 8 לרוב כשהם חוזרים הם מספרים לי שטיל איתם במגרש משחקים מרכז אצל החברה שלו או אצל אחותו לפעמים גם אצל חבר בפעם האחרונה כשלקח אותם אלו הביתה היילדה ספרה לי כי ראתה את אביה מחליף בגדים בחדר וראתה לו אמרתי לה שאני לא מסכימה ושתומר לאביה שיסגור את הדלת אז היא אמרה אבל אם הוא יסגור את הדלת אני פוחדת כי אבא כל פעם אומר לנו שיש מפלצת כשהילד חזר מהגן גם הוא סיפר לי שאבא רקד ערום ושהוא ראה לו את התוסיק ואת הבולבול ושיש לאבא שערות בבולבול והילדה אמרה שיש לו פצע בבולבול שלחתי לו הודעה כי אנכנו לא מדברים ושאלתי לפשר הענין אך הוא מקחיש ואומר שלא היה ולא נברא ושאני ממציאה אמא שלי שמעה את כל מה שהילדים אמרו ושאין מצב שאני מליתי להם את הרוש אמרתי גם לאביהם כי יש אנשי מקצוע שידעו להוציא מהילדים את האמת לפי דעתי אביהם לא רצה להרות להם או הייתה לו כוונה ראה פשות החליף בגדים ובכיד לשעשע אותם עשה מה שעשה אך אני רשמתי לו שאני לא מוכנה שהענין יחזור על עצמו ובמידה ויקרה שוב אני יפנה לרווחה שתערב מיד את המשטרה אני לא ממהרת לפנות לרווחה או למשטרה כי סוג עבודתו יכול לפגוע לו בעבודה במידה ויהיה לו תיק במשטרה אך במידה ויהיה שוב משהוא בסגנון אני לא ישתוק וגם אני לא מוכנה שיפחיד את הילדים עם מפלצת במידה והילדים יספרו בגן הגננות יערבו את הרווחה והמשטרה בלי לחשוב הרבה אל זה הסתום הזה לא חושב ואני סך הכול מזהירה אותו הוא אומר לי את ממציאה את רוצה להריב אתי אני פוחדת שיכול להיות לדבר השלחות על הילדים דוגמה מחר בגן הם יתפשתו וירקדו מול הילדים וכשאמרתי לאמי שאני יכתוב לו למה עשה כדבר הזה הילד התחיל להשתתח ולבכות שאני לא אדבר אתו על הנושא
שלום דפנה, אני מקווה, כמוך, שלבעלך לא הייתה כל כוונה רעה, והוא אכן ההתכוון להחליף בגדים בנוכחותם. אי חושבת שפעלת נכון כשהסברת לו שזו התנהגות לא ראויה. אגב, משפחות שונות מאד אלה מאלה בעמדתם כלפי עירום, ויש בתים בהם זה נהוג, מבלי שלעירום יהיו קונוטציות מיניות. בכל מקרה, טוב שהערת לו, והצבעת על ההשלכות שיכולות להיות לכך. אני לא חושבת שהילדים שלך יחקו את ההתנהגות הזו, ותגובתו של בנך מעידה על כך שהוא מבין שמשהו כאן לא מקובל. בעיני, חשוב מאד שתישמר ביניכם תקשורת ללא מריבה, באמצעותה תוכלו לתאם עמדות והתנהגויות הקשורות בילדים המשותפים שלכם. הבכי של הילד יכול להעיד על כך שהדיבור בינך לבין אביו היה עד עכשיו רווי מתח ומאיים. בעיני זה הנושא החשוב שעל הפרק, ואם אינכם מצליחים לעשות זאת לבד, שווה להיעזר בגורמי רווחה או במגשר. בהצלחה ליאת