פחדים של בתי בת ה 6 שנים ושלושה חודשים

בתי בכיתה א',ילדה חכמה ויצירתית באופייה שאוהבת לחשוב עלל דברים שונים כמו מה זה אלוהים,וניסויים והמצאות.... כיום ומזה שנים מתקשה להסתובב בבית לבד וללא ליווי(בעבר היו לי בילדות גם אני וגם האמא פחדים דומים). לעיתים כשהיא רוצה משהו מחדרה או מהמטבח שבמפלס השני היא כן הולכת אך לעיתים קרובות רוצה ליווי ועידוד. היא מדמיינת דברים בראש שמביאים אותה לחרדה זו אנחנו מלווים אותה ועושים זאת ע"י חשיפה ודיבור על המפחיד וליווי בהתחלה מלא ואחרי זה הדרגתי וניסיון ותקווה שהיא תיגמל מהפחד. בגדול היא משתפרת אך איטי מאוד והיא ממשיכה לפחד וצריכה עידוד. אני חושש מזה שזה יימשך הלאה וישתרש אצלה ויביא להתפתחות חרדות נוספות בעתיד. מה דעתך ליאת.

שלום לאבא האוהב, אנא קרא את תגובותי לשאלות שקדמו לזו שלך. אני חושבת שבגדול יש בהן מענה גם לך. אוסיף ואומר, שאם לקחתם על עצמכם את הטיפול בחרדה, מן הראוי לשמור על איזון בין תמיכה, מתן תוקף וליווי, לבין ציפייה לשיפור והימנעות מחושבת מכל מה שיכול לתגמל ישירות או בעקיפין את ההתנהגות החרדתית. כאשר כל הבית עסוק בפחדים שלה ובתכנון משימות מיוחדות עבורה, יש בכך משום חיזוק ותגמול עבורה. לפעמים קצת פחות זה קצת יותר, ואני מציעה לסגת בהדרגה ממעורבות היתר בפחדים שלה. תוכלו לומר לה שאתם מכירים היטב את החרדה מניסיונכם, ובטוחים שכמוכם, גם היא תצליח בסופו של דבר להתגבר על הפחדים בכוחות עצמה. חזרו לשגרה, ואפשרו עיבוד של התוכן המאיים באמצעות ספרות הילדים הענפה בנושא, פעילויות יצירה, ושיחות. בברכה ליאת