לא מוכן לישון במיטה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בני בן שנה וחודשיים התחיל גן בספטמבר אבל היה חולה רוב הזמן ונשאר איתי בבית והשבוע חזר בדר"כ הוא נרדם עלי בערב ואז הוא עובר למיטה שלו ויושן מ8 עד 1 במיטה ואז הוא מתעורר רוצה קצת ציצי ונרדם שוב עלי ואני מחזירה אותו למיטה לפעמים הוא ממשיך עוד קצת לישון במיטה ולפעמים הוא רק מרגיש את המיטה וישר מתרומם שאני אקח אותו ולא מוותר ושוב אני מרדימה וככה כל הלילה עד שנמאס לי ואני נכנעת ומכניסה אותו אלינו למיטה וזה מפריע לי ולבעלי לישון מה לעשות איך להפסיק את זה ואיך אני יכולה להרדים אותו במיטה מהתחלה ולא על הידיים שלי ודבר נוסף הוא לא מוכן לחזור לישון אצל בעלי רק אותי כל הזמן... וגם המיטה שלו עדיין איתנו בחדר דבר שהייתי רוצה לשנות אבל מפחדת לעשות יותר מידי שינויים בבת אחת.
שלום ענת, כניסה לגן בגיל כה צעיר חושפת את התינוקות לזיהומים ומחלות חוזרות, ויש להביא זאת בחשבון ולנסות לבחור מסגרת קטנה ככל האפשר. תינוקך עדיין ניזון מהנקה, ולכן ההיצמדות אליך נראית טבעית ומובנת, בעיקר כשההנקה משמשת גם כאמצעי הרגעה ביקיצות הלילה שלו. תינוקות, ככל שהדבר תלוי בהם וכמו כל גור בטבע, מעדיפים את חום גופה של אמם, ומבקשים להירדם ולישון לצידה. עם זאת, מטעמים בטיחותיים, וגם כדי למנוע התשה ועויינות אצל האם, המצב הרצוי הוא שתינוק יישן במיטתו. בהתייחס לכותרת שבחרת לפנייתך, אוכל לומר שהציפייה שהתינוק יסכים (!) לישון במיטתו אינה רלוונטית כלל, ומי שמכתיב את הכללים הוא ההורה. כדי שילד ילמד להירדם לבדו עליו לפתח דרכים להרגעה עצמית. כאשר את מרדימה אותו בזרועותייך, מציעה לו שד בלילה ומכניסה אותו למיטתך (אני יודעת כמה עייפים בלילה, האמיני לי), את הופכת אותו תלוי לגמרי בהרגעה החיצונית הבאה ממך. למרבה הצער, בשלב הזה, אין ברירה אלא להתמודד עם 'שבירת הרגלים', גם במחיר של בכי. אני מציעה כצעד ראשון שיתחיל את הלילה במיטה (ולא בזרועותייך). כאשר את ערנית ופחות מותשת, יש סיכוי טוב יותר שתצליחי להתמודד עם הבכי. שבי לידו, לטפי אותו, שירי לו, ולאחר מכן שמרי על נוכחות שקטה מבלי להרים אותו מהמיטה. כשהוא מתעורר בלילה, נסי להמתין מספר דקות, ולתת לו הזדמנות להירגע בכוחות עצמו. אם הוא עדיין רגיל לינוק בלילה, הניקי אותו ללא דיבור, בחושך, והחזירי אותו למיטה ללא דיבורים. אל תקחי אותו למיטתך בכל מקרה, גם אם יהיה בכי ממושך. יכול להיות שתצטרכי להקדיש לזה כמה לילות קשים, אך אין פתרונות קסם. בינתיים תוכלי להשאיר את מיטתו בחדרכם, לפחות עד שתתבסס שגרת לילה רגועה. תוכלי לקרוא עוד בנושא כאן - http://images.maariv.co.il/online/55/ART1/950/734.html בהצלחה ליאת