חוסר השתתפות בשיעורי התעמלות

בני בן 5.5 והוא ילד מדהים ואינטיליגנטי. לאחר שעבר אבחונים מתאימים הוחלט להדליגו לכיתה א. ההתחלה היתה מעט קשה אך כעת הוא משתלב יפה מאד למעט שיעורי התעמלות בהם אין הוא רוצה להשתתף. ראוי לציין כי הוא אינו מפריע אלא יושב בשקט בצד וכשהמורה פונה אליו בניסיון לדובב אותו הוא בוכה. כשניסיתי לגשש מדוע הוא אינו משתתף הוא ציין שהוא פשוט לא אוהב. התחושה שלי היא שיש לו איזהו פחד שחוסם אותו, וזה משהו פנימי שלו. גם המורה לא זוכרת אירוע חברתי שיכול היה לגרום לכך. בשעות אחר הצהריים הוא נפגש עם חברים מהכיתה, אבל גם מעדיף להזמין אלינו ולא כל כך רוצה ללכת בעצמו. אשמח לקבל עצות כיצד להבין יותר מה הסיבה לרתיעה ואיך ניתן לעזור לו תודה רבה ושנה טובה תפארת

שלום תפארת, כמו שאת מגלה בעצמך, ההתפתחות הקוגניטיבית אינה תנאי מספיק להכנסת ילד לביה"ס. בשלות מלאה כוללת גם את היכולת לעמוד בתביעות רגשיות מורכבות (לדחות סיפוק, להתאפק, לכבד מרות, לעשות דברים גם נגד רצוני, להמתין בתור, ועוד). יכול להיות שהפיזיות של הילדים הגדולים יותר מרתיעה אותו (לא ציינת אם יש משהו חריג בממדי גופו, ועד כמה הפער בגיל מורגש פיזית), ויכולות להיות, כמובן, סיבות רבות אחרות. את רומזת לכך שהוא מתקשה גם בסיטואציות חברתיות שאינן ב"מגרש הביתי" שלו, ויתכן שגם כאן קיים עדיין חוסר בשלות מסוים (קושי להיפרד, קושי לוותר, להתאפק, וכו). כרגע, אני ממליצה לא להיכנס לעימותים על הרקע הזה, ולאפשר לו להשתלב בהדרגה, בקצב שלו, כשיתאים לו. כדי שלא ירגיש חריגות או קושי מעצם הישיבה בצד, אפשר לנסות לחשוב על משימות קטנות עליהן יוכל להיות 'אחראי', כמו לעזור למורה להביא את ציוד הספורט (כדורים, חבלים, משרוקית, וכד'), לעזור למורה לחלק את הציוד לילדים, לעזור לאסוף את הדברים, לספור את הילדים בקבוצות השונות, או כל משימה אחרת שתגרום לו להיות שותף (גם אם סביל) להתרחשות. מקווה שהפער יודבק בסופו של דבר, לאחר תקופת ההסתגלות הראשונית.אם הקשיים יימשכו, אפשר יהיה להתייעץ גם עם פסיכולוגית ביה"ס, ולחשוב על מענה הולם. בהצלחה ליאת