צרכים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

22/09/2009 | 13:14 | מאת: איילת

בתי בת ה-3 נגמלה מחיתולים לפני כ-3 חודשים,ביום ובלילה. עם הפיפי הלך מצוין בתחילה בסיר אח"כ בישבנון ואח"כ טיפסה מיוזמתה על השירותים,עם הקקי היא גילתה יותר חשש לשבת, אז התמקדנו יותר בסיר שהיא נשארת במקום שכולם נמצאים והיא מסתכלת בספר או משחקת בבובה, וכל פעם כשהיא עשתה התפעלנו ואמרנו איזה מתנה נהדרת הבאת לנו ונתתי לה גם פרס קטן שהכנתי מראש, עם תחילתה של שנה כשעברה לגן עירוני עם24 ילדים היא מתאפקת כשהיא צריכה קקי. ולא עושה עד שיוצא לה בתחתונים בבית כשאנחנו מבחינים שהיא מנסה לעצור עם היד מאחור אנו הולכים איתה מהר ואז זה יוצא בשירותים אך אם היא צריכה לשבת יותר היא עושה קצת והיא אומרת "עשיתי אין לי יותר", ולאחר רבע שעה הסיפור חוזר על עצמו, אני לפעמים יושבת לידה ומספרת לה סיפור 10 דק' כדי שתמשיך לעשות לפעמים זה מועיל אך לא תמיד. קשה לי שהיא מתאפקת מבחינה נפשית ופיזית,כי היא יכולה לעשות 4 פעמים אחרי הצהרים בתחתונים. בלילות היא באה באמצע הלילה לישון איתנו, (ולעיתים היא פורצת בבכי תוך כדי שינה בערך שעתים אחרי שהיא נרדמה במיטה שלה.) היא ילדה חברותית בת אחרי שני בנים ומאוד אוהבים אותה כולם. איך יש באפשרותכם לעזור לי מכאן? תודה מראש

23/09/2009 | 22:12 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום איילת, לא לגמרי ברור לי האם מדובר בנסיגה, או שמא תהליך הגמילה מהקקי לא עלה יפה. מכל מקום, כרגע, נראה שיש עליה מעמסה גדולה של קליטה בגן חדש, פחדי לילה, וגם הדרישה לעשות קקי בסיר. כרגע, הייתי משחררת לחץ בנושא הגמילה, לא נכנסת למאבקים סביב זה, או ללחץ מיותר שיחלחל ממך אליה. את יכולה לומר לה שאת משאירה לה את נושא הקקי, וסומכת עליה שבסופו של דבר תצליח לעשות בסיר כמו גדולה. תוכלי ללמד אותה לטפל בעצמה ולהחליף לבד תחתונים למקרה של תקלה, וזהו. אני יודעת שקל להגיד וקשה הרבה יותר לבצע, ובכל זאת - נדמה לי שכל המתח שלכם סביב הקקי לא תורם, ורק מגביר את הסיכוי לכישלונות נוספים. המשימה הבוערת כרגע זה ההסתגלות לגן, וההפחתה במתיחות והפחדים. כשתהיה רגועה ונינוחה יותר, יהיו יותר הצלחות גם עם הקקי. יש דברים שאי אפשר לדחוק בהם, הדורשים סבלנות ויכולת הכלה. שולחת איחולי הצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים