טלויזיה

שלום ליאת, עד כה הצלחתי להשאיר את בני בן ה-6 בערוץ "הופ" אך התכנים כבר "קטנים" עליו ואני מחפשת נואשות ערוץ ילדים שהסרטים המצוירים בו יהיו ללא אלימות וללא דמויות מעוותות ולצערי אין כזה-גם ערוץ דיסני החדש מאוד מאכזב (וכן לדעתי גם בובספוג הוא מעוות והתכנים אלימים). מה אני עושה? האם לוותר ולתת לו לראות בובספוג,ג'טיקס ועוד תכניות שלדעתי הן מחרידות בתת-רמה שלהן (כי זה מה יש)? לא רוצה להוציא אותו מהכלל אבל גם לא רוצה שיראה זבל (אגב גם ערוץ לוגי--חוץ מכ-2 תכניות מדע השאר סרטים מצויירים מעוותים). אשמח לשמוע את דעתך.

שלום נעמי, את נוגעת בשאלה טובה, המעסיקה הורים ומחנכים מאז ומעולם. השאלה עד כמה (והאם זה מעשי בכלל) לשלוט, או לנסות לשלוט, בתכנים אליהם ייחשפו הילדים. יש הורים שפטרו את עצמם מן השאלה, וסילקו את מכשירי הטלוויזיה מהבית. אחרים מנסים להגביל את שעות הצפייה ואת הערוצים הפתוחים, ולמנן את התכנים ככל יכולתם. גם בקרב פסיכולוגים הדעות חלוקות. אישית, אני מחזיקה בדעה שצנזורה מחמירה אינה מיטיבה עם הילדים לטווח הארוך. במילים אחרות, אני מציעה "אם אי אפשר להחזיק אותם לנצח בבריכה של הקטנים, בואו נלמד אותם לשחות". ממש כמו במקרים של ספרים או מזון, החשיפה למגוון גדול ועשיר מוכיחה את עצמה, והילדים לומדים די מהר לגבש לעצמם את התפריט הנכון, לזהות את הג'אנק ולצרוך אותו (אם בכלל) במידה. מאחר ואי אפשר לבודד ילד מהמציאות שסביבו, ומאחר ואלימות ותכנים 'לא ראויים' נמצאים בכל מקום, עלינו לחסן אותו מפניהם, תוך חשיפה מבוקרת ומתווכת, והרבה עבודה חינוכית. נוכחותו של הרע בחיינו חיונית, ולו כדי שנוכל להוקיעו, ובכך לחזק את גבולות המותר והאסור, הראוי והבלתי ראוי. כרגע, אני ממליצה על עידוד הקריאה, אפשר לקרוא יחד ספר בהמשכים, עידוד פעילויות מעשירות ומגוונות מחוץ לבית, והיכרות עם פנים רבות ככל האפשר של העולם התרבותי שלא דרך מסך המחשב או הטלוויזיה. זה מצריך עבודה ומחשבה, ובעיקר התמסרות שלנו כהורים להקניית הטוב, מבלי לצפות שזה יקרה דרך מכשירים חשמליים... שנה טובה ליאת