ילד בן 8.5 שיעדר מלימודים עקב ניתוח - עדכון

ליאת שלום ביקשתי את עזרתך ב-24.08.09 ואכן עזרת לנו מאוד. בני הלך לשעתיים הראשונות ב-01.09.09, נהנה מהטקס ונפרד מכל חבריו לכיתה. בצהריים התאשפזנו ולמחרת בבוקר עבר את הניתוח. חמשת הימים מרגע שהתעורר מההרדמה היו קשים מאוד. מלאי בכי ומשברים (פיזיים ונפשיים) עבורו. בעלי ואני נשארנו בבית החולים בכל 5 ימי האשפוז, תמכנו אחד בשניה והרבנו בחיוכים, חיבוקים ונשיקות לבן. גם היומיים הראשונים בבית היו מלווים במשברים ולשמחתנו ללא בכי. 3 פעמים בשבוע לשעה וחצי בבקרים מגיעה מורה ממשרד החינוך ומשלימה עם הבן את חומר הלימוד. פעמיים נוספות מגיעה בת שרות לאומי. אחה"צ מגיעים חברים לבקר . מצב הרוח של הבן משתפר. מקווים שארבעת השבועות הנותרים יעברו מהר. ושוב תודה על העידוד והתמיכה. מלי

מלי יקרה, איזה יופי לשמוע שאתם כבר אחרי הניתוח ובבית. אני יודעת כמה קשה ללוות ילד לניתוח, לראות אותו מורדם, ואח"כ כאוב, ובעיקר לדעת שלמשך זמן מה אין לנו שליטה על מה שיקרה לו. מניסיוני, אוכל להבטיחך, שעם כל האי-נוחות שבדבר, אפשר להפוך את החוויה הזו למשהו שאפשר יהיה להשקיף עליו מרחוק בחיוך, ולהסתכל עליו כעל אירוע מלכד המייחד את המשפחה, ומאפשר סוג חדש של אמון וביטחון זה בזה. יופי לשמוע שנמצאה הדרך להשאיר אותו בעניינים מבחינה אקדמית, ושגם החברים באים לבקר. זה חשוב מאד לילד, ובעיני חשוב גם לחברים, שלומדים ליהנות מנתינה והשקעה שאין בה תמורה מיידית. אני רוצה לאחל לכם שהשבועות המגובסים יעברו מהר מהר, ויניחו בסיס להחלמה ורפואה שלמה, ולבריאות טובה לכולכם. תודה על העדכון, וראי את הזמנתי לך כשרירה ועומדת. חיבוק ליאת