בקשה לעצה בנוגע לבן מתבגר

שלום ליאת, אני עובדת כאן בארץ מזה כ-שלוש וחצי שנים ושני בני אינם איתי במשך כל אותה תקופה למעט ביקור אחד שלי בבית שהיה בקייץ האחרון. הבעייה שלי היא בקשר לבני הצעיר בן ה-15. לציין שהוא בדרך כלל ילד מופנם וסגור, אך היו לו מספר חברים בכפר מגוריו. מזה כ-5 חודשים, מאז שהוא עבר ללמוד בקולג' בעיר גדולה, מחוץ למקום מגורינו, הוא לא התחבר לאף ילד. הוא גר בבית חברתי שמספרת לי שמרגע חזרתו מהלימודים הוא מסתגר בחדרו ומשחק במחשב. נראה שלא מעניין אותו כלום מלבד מה שקשור למשחקי מחשב. הוא מסרב לצאת לטיול או סתם לצאת מחוץ לבית. כשהיא שואלת מה שלומו הוא אומר שהכל בסדר גמור. יש לציין שהוא קם כל בוקר ללימודים, אוכל בסדר. אני מאד מוטרדת ממצבו. אני כאן והוא רחוק ממני ואני מרגישה שהוא עצוב. אני מדברת איתו בטלפון יום יום לפי בקשתו והוא אומר לי שטוב לו ככה כמו שהוא. אני מבקשת לדעת מה אפשר לעשות על מנת לגרום לו לצאת מהסגירות בה הוא נמצא. לציין שאין לי אפשרות בתנאי עבודתי לצאת שוב לביקור בבית. אני מודה לך מראש על תשובתך, אולגה.

שלום אולגה, הבן שלך מתמודד עם סיטואציה קשה ביותר, ולא נראה לי שאוכל לייצר מכאן - עם המידע המועט שבידי - מענה ראוי. קשה להעריך ממרחק את מצבו הנפשי, אך לא חייבים להיות פסיכולוגים כדי להבין שהוא נתון בסיטואציה בעייתית, בגיל מאד שברירי מבחינה רגשית, בסביבה שאינה ביתו, והרחק מאמו. אם את חוששת למצבו הנפשי, דאגי למעורבות של איש מקצוע, שיוכל להעריך אם יש מקום לדאגה, וכיצד ניתן לעזור לו בתנאים הקיימים. בברכה ליאת