דחוף

בני בן 13 אובחן עם בעיית קשב וטופל בריטלין שלא התאים לכן ניגשנו לרופאה מומחית בנושא שלמדה את בעיית בני ושאלה אותו שאלות רבות בניהם בהקשר למחשבות אובדניות הוא ענה לה שקצת לפעמים . ומאותו היום הוא עצוב מאוד ובוכה מאוד רק מהזכרון שלו בשאלות אלו אני מפחדת שדווקא מצב זה יכניס אותו לדיכאון עזרו לי בהקדם

שלום רב, הניסיון הקליני מלמד כי הדיבור על מחשבות/כוונות אובדניות כשלעצמו, אינו מעודד מחשבות כאלה אצל מי שאינו סובל מהן. זהו חלק חשוב מכל ראיון ראשוני אצל פסיכולוג או פסיכיאטר, המסייע בהערכת המצב ובתכנון ההתערבות הטיפולית. לעיתים, בעקבות ראיון קליני מקיף, בו עולים ומדוברים הקשיים או תכנים רגשיים קשים, יש החרפה זמנית של הסימפטומים. כדאי לגלות עירנות, ובמידת הצורך להפנות לשיחה/שיחות נוספות, כדי 'לסגור' את מה שנותר פעור ומכאיב כל כך. אם אינך שקטה, פני להתייעצות עם פסיכולוג או פסיכיאטר של ילדים. בברכה ליאת

בהמשך לפנייתי הקודמת לגבי בני בן 13 והשיחה על מחשבות אובדניות.הוא לא מפסיק לעורר שיחה זו אשר גורמת לו לעצבות גדולה השאלה שלי היא האם לתת לו טיפול בריטלין שהרופאה רשמה לו, כי ידוע שהיא עלולה להחמיר במקרה כזה או לתת לו את הזמן ולשכוח קצת או לאחר שיחות עם פסיכולוג . תודה רבה על העזרה

שוב שלום, בכל מקרה של ספק בנוגע לטיפול התרופתי והשלכותיו, אני מציעה לחזור לרופאה ולהתייעץ איתה. אפשר, במקביל, להתייעץ גם עם פסיכיאטר ילדים. בריאות ליאת