דיכאון ילדים

שלום רב: ביתי בת ה-9 ראתה באחת התכניות אדם ללא יד ומאז הינה מכונסת ועצובה,דבר שאינו אופייני לה,היא פטפטנית בד"כ.ניסיתי לדובב אותה והיא אומרת שיש לה עצב בלב והיא כל הזמן נזכרת באדם זה.ניסיתי להסביר לה שיש כאלה מצבים ואנשים מתמודדים עם מגבלות כאלה ואחרות.אך זה לא מועיל.הילדה פוחדת להסתובב בלילה בחוץ גם איתנו שמא תפגוש אדם כזה.ובערבים היא עצובה יותר ,הדבר מתבטא לעיתים גם בבכי .העניין החל לפני כשבוע ואני מאד מודאגת ואיני יודעת אם כדאי בשלב זה לערב גורם מקצועישמא העניין יתעצם יותר.אשמח מאד אם תתנו לי בדחיפות עיצה כיצד לנהוג? בתודה מראש

שלום יפה, לכולנו יש במוח מעין 'סכימה' של הגוף השלם. כאשר אנו נתקלים במשהו שנוגד את הסכימה המוכרת, נוצרת תחושת אי-נוחות, ולעיתים גם חרדה. ילדים צעירים, שנוטים לפתח דאגה סביב שלמות הגוף, עלולים להגיב במבוכה, דאגה ואפילו חרדה מהרעיון של עיוות/חסר במבנה הגוף. אני חושבת שההסבר שנתת הוא נכון, וחשוב שילדים ילמדו לפתח סובלנות למה ששונה וחריג, ולהעריך את היכולת להתגבר על מגבלות. כרגע, הייתי מציעה להתאזר בסבלנות, להסתפק בהסבר שנתת, ולהביע ביטחון ביכולתה להתמודד עם העולם כפי שהוא, על כל פניו. בברכה ליאת