בלבול סבתא..

שלום, בני הבכור בן שנה ו-8.נולד בזמן והתפתחותו הכללית טובה. כאשר היה בן 4 חודשים עד לגיל 8 חודשים חמתי שמרה עליו 3 פעמים בשבוע כ-6 שעות ביום. תמיד היא שידרה ודיברה כסבתא אוהבת, מלמדת ומעניקה. מאז היא כבר אינה מטפלת בו ורואה אותו בביקורים. כאשר הילד הולך לבקר אצלה (יחד עם אביו או כולם יחד) באותו הלילה קשה לו להירדם, הוא לא רגוע, בוכה וגם מתעורר הרבה בבכי באמצע הלילה. היו גם מקרים שחזר ממנה חולה פיזית עם הקאות ושלשולים. כך קורה גם כאשר היא באה לבקר בביתנו. ביקוריה הם לעיתים רחוקות ובדר"כ בשעות בהן הילד הולך לישון. אציין כי היא היתה מתעללת בילדיה (אלימות פיזת קשה) ומרעיבה עד לשהגיעו לגילאי 20 +. שאלתי, האם ייתכן שהילד מגיב כך לאחר מפגש עימה מאחר והוא נפגע? כמו-כן, היש אפשרות לברר זאת עם הילד?

שלום שיר, כהורים, מתפקידנו לדאוג שהמבוגרים המטפלים בילדינו יהיו בני אדם אחראיים וראויים, ואת המסננת הזו יש להחיל גם על בני משפחה. אם ידוע לך שהסבתא נהגה באופן מאד בלתי ראוי עם ילדיה, רצוי להימנע מלהפקיד ילד לטיפולה. כרגע, לא ברור אם הסבתא פגעה בו או לא, וקשה יהיה לברר זאת איתו. חוויות מהתקופה הפרה-וורבלית (התקופה בה חוויות עדיין אינן מומשגות במילים) נרשמות דרך החושים, ולכן ספק אם יוכל להעיד על כך במילים. יתכן שתגובתו של הילד לסבתו קשורה לחוויות עבר, אך קביעה כזו יהיה קשה מאד לתקף באופן משכנע. כרגע, הייתי מניחה לעבר, ועושה הכל כדי לשמור עליו מפני כל מי או מה שעלול לפגוע בגופו או בנפשו. חשוב לזכור כי חוויות חיוביות ונוכחות הורית מרגיעה ומיטיבה, יכולות לפצות ולרפא פצעים ישנים, גם אם זכרם לא נמחה כליל. בברכה ליאת