זקוקה להכוונה

שלום, יש לי שאלה הקשורה בבני בן החמש וחצי. הוא היה 3 שנים בגן פרטי ושם הוא היה ילד שכולם רצו להיות חברים שלו ובחברתו. היו לו מלא חברים ביניהם שני חברים ממש טובים שכל הזמן הזמינו אותו והוא הזמין אותם והם היו משחקים מדהים - לא הייתי שומעת מהם ולא הייתי צריכה להתערב. המשפחות נהיו גם חברות טובות. כשהוא עלה לטרום חובה הוא הופרד משני החברים האלו, כל אחד הלך לגן אחר ולמרות שהגננת אמרה לי שכולם מעריצים אותו והבנות מתות עליו וכו' - שמתי לב שהוא לא ממש מתחבר לאף אחד. אפשר לומר שלא היה לו אפילו חבר אחד טוב. היו שבאו אליו והוא הלך אליהם אבל לא הרבה ואף אחד מהם לא נהיה חבר שלו ממש. הרוב תמיד רצו לבוא אליו ופחות הזמינו אותו. מאחר והוא יליד ינואר הוא גם היה הכי גדול בגן וכולם נראו לי ואולי גם לו קטנים ותינוקיים לעומתו. עד היום הוא רוצה להזמין רק את החברים מהגן הפרטי וללכת אליהם ולא נוצרו חברויות חדשות בטרום חובה. ועכשיו הוא עלה לגן חובה ואני חרדה אם יהיו לו חברים או לא. אני כל כך רוצה שימצא חבר או שניים מהגן החדש כמו בגן הפרטי במיוחד כי הוא נמצא בחטיבה צעירה ולכן אותה קבוצת גן נשארת מחובה ועד כיתה ב אותו דבר - רק בכיתה ג משנים את הילדים שוב. האם זה הגיוני לא ליצור חברויות חדשות ולהיצמד לחברים הישנים שלא נמצאים בגן ביחד?

שלום שירה, חיי החברה העשירים שאת זוכרת מעברו של בנך מתייחסים עפ"י חשבוני לגיל שנתיים וחצי עד ארבע- ארבע וחצי, גיל בו עיקר היוזמה למפגשים החברתיים נתון בידי האימהות. בגילו הנוכחי, האינטראקציות החברתיות הופכות יותר ויותר מובחנות, ומשקפות את ההעדפה והכישורים החברתיים של הילד עצמו. אני מאמינה שתכונותיו הטובות יסייעו לו לגבש חברויות טובות, גם אם אינן כרוכות בהערצה מסחררת מצד בנים ובנות. נסי לסייע לו ביוזמה של מפגשים מגוונים אחה"צ, ואפשרי לו להישאר בקשר גם עם החברים הישנים. באופן כללי, אני מציעה לך להימנע מחרדה ולחץ בנושא, שכן החרדה (המיותרת) שלך יכולה לחלחל גם אליו, וליצור בעיה שלא בהכרח קיימת. תני לו זמן ומרחב, והשתדלי לסמוך עליו בהצלחה ליאת