ילדים זה עם אכזר

שלום לך ליאת יש לי בעיה מורכבת ואני זקוקה נואשת לסיועך. ביתי ( 8.5) הצעירה העולה לכיתה ג' יפה ,טובת לב, חיכנית ונבונה,. מזה זמן רב שהבנות בכיתתה מציקות לה ודוחות אותה בכתה , בגן השעשועים , בחוג ובקייטנה שהיתה לאחרונה. זה מתבטא ב: " את לא משתתפת בקבוצה שלנו", סודות מגמתיות , צועקות עליה :"די" וכדו'. בהיותה יותר קטנה הערתי לאחת הבנות ( שהיום מאוד מקובלת בכיתה)שהציקה לה בגן השעשועים מאוד -היא ואימה הסיתו בנות רבות בטענה:" שהאם מתערבת לה ומציצה על הילדות" ואפילו איימה על אחת הבנות שלא תתחבר עם ביתי וזאת כמובן הושפעה ממנה מיידית. יצא לי פעמים רבות מאוד לצפות מהצד ביחס דוחה כלפי ביתי מצד בנות אלו כשליבי נשבר ואני מנסה לא להתערב. היום בתקופת הקיץ הבנות נפגשות מדיי יום בגן השעשועים הסמוך מאוד לביתינו (בנוכחות האימהות)ומשחקות כשביתי לעיתים קרובות מאוד חוששת לצאת לגן לאחר שראתה את ה"קנוניות " הנמצאות בו, ישנן מספר מועט של בנות שקטות שמוסתות והולכות אחר ה"עדר"! לצערי בשבוע שעבר פניתי טלפונית לאחת האמהות שביתה אחת ה"מובילות" להתנהגות זו כלפי ביתי וביקשתי ממנה למגר את תופעת ההסתה והסודות החברותיות כלפיי ביתי והתוצאה הייתה סיכסוך קולני ומרושע ממנה. ביתי נבונה וקולטת שקשה לי מאוד על- אף שאני מנסה להמנע מלשדר לה זאת. אני שרוייה במצב נפשי עגום המונע ממני לתפקד משפחתית וחברתית, עקב המצב חזרתי לעשן ואפילו נאלצת לקחת כדוריי שינה והרגעה. נ.ב ניסיתי בעבר להזמין מעט בנות אלינו אך רובן היו "תפוסות". דבר שמונע ממני לעשות זאת כדי לא לאכזב ולפגוע בביתי. אנא עיזרי לי , השתדלתי לתמצת אך עקב המצב אני חשה כשבר כלי מרוסק חסרת אנרגייה וכמהה לצאת ממצב זה. חשבתי תיאורטית עם בעלי אפילו לעבור לדירה בעיר אחרת , אך מעשית זה כרוך בניתוק ילדיי הגדולים יותר מחברתם ומבית סיפרם וכן ריחוק ניכר ממקום עבודתו של בעלי ושלי וכן מי מבטיח לי אם במקום אחר ייטב לביתי??!! עלי לציין שמעבר לשתיי הכיתות האחרות אינו יעיל בגלל ההרכב הכיתתי שאני מכירה היטב שבהן שלא יועיל לה כלל . אנא עיזרי לי תודה לך מראש אורנית

ווואו, קראתי את הודעתך, אני אמנם לא פסיכולוגית,אך כאמא גם אני חוויתי "חוויות" מהסוג הזה, אפילו כמעט הלכתי פעם מכות עם איזה אבא אלים שקלט שהערתי משהו לבנו שניטפל לבני, ואני רוצה לאמר לך ,ש"הכל עובר חביבי" זו לא קלישאה, זה נכון והאמיני לי אפילו לא משאיר סימנים אצל ילדינו. רק אצלינו, האמהות. אנחנו לא שוכחות. אני רואה זאת כהזדהות יתר עם ילדינו, דבר שלא צריך להיות. אסור לנו להזדהות מידי עם הילד. צריך לדעתי הלא מיקצועית, לשדר ביטחון להבין שזה שיעור בחייו של הילד, והוא ממש, אבל ממש ממש לא יזכור דבר בעוד מספר שנים. תיהיי בטוחה. ! זה קצת קיצוני לחשוב על מעבר דירה או עיר, קיצוני בהזדהות היתר שלך. לכן, לדעתי את צריכה לבדוק את הבעיה עם עצמך ולטפל בה ולא עם בתך. היא תסתדר.

שלום אורנית, אין דבר עצוב ומכאיב יותר להורים, מאשר לראות כיצד הילד שלהם הופך קורבן לדחייה, התעלמות או הצקות מצד ילדים אחרים. זהו התחום היחיד (חוץ מהתחום הרפואי, אולי) שאין לנו, כהורים, שום שליטה על המתרחש בו. ילדים יודעים להיות לפעמים חסרי רגישות וחסרי חמלה, אם כי לא תמיד זה מה שמכתיב את הסטאטוס החברתי של הילד. בהחלט יתכן שמשהו אחר (מלבד רשעות ואכזריות) גורם לבתך להישאר מחוץ למעגל החברתי הספציפי הזה, וכדי להבין מהו, יש לנסות לבחון באומץ גם את ההתנהלות שלה מול הבנות. אני מסכימה עם האמא שכתבה לך, וחושבת שתגובתך הרגשית עוצמתית מאד, ולא בטוח שהיא תורמת לתחושת הביטחון והערך של ילדתך. יתכן שמה שקורה לה בימים אלה מעורר אצלך הד מימים ואירועים בעברך, ופותח פצעים ישנים. כרגע, אני ממליצה לך להזכיר לעצמך שאת והיא אינכן ישות אחת, ושבתך יכולה להתמודד עם מצבי קונפליקט ותסכול. בוודאי שאין צורך להוסיף לה מועקה בשל מצבך הנפשי הקשה. אני ממליצה לך לפנות למורה וליועצת ביה"ס, ולבקש להיפגש איתן עוד לני תחילת שנת הלימודים. למורה יש יכולת לא רעה בכלל, לסייע לילדים שנשמטו את שולי המעגל החברתי. היועצת תוכל להעריך את התהליכים החברתיים, ולהציע עזרה רלוונטית. מעבר לכך, תוכלי לחזק את בתך, להביע ביטחון בכישוריה ובכוחות שלה, ולהעניק לה שפע של אהבה מבית. זכרי שבדר"כ בשוליים יש יותר מילד אחד, ויתכן שחברותיה הטובות יתגלו דווקא בקבוצת הילדים השקטים, שאינם בקבוצת ה'מקובלים'. ילדים אלה עשויים להיות רגישים, טובים ומתחשבים הרבה יותר, גם אם אינם מפיצים 'זיו' של סלבריטי. בהצלחה ליאת

היי ליאת היקרה אני מקבלת בברכה את כל עצותייך החשובות ,אין ספק שדברייך והתרשמותך כ"כ נכונים ועליי לנסות ל"התנער" מתחושותיי ורגשותיי הקשים כלפיהן, מה דעתך על חוג שחייה שנתי שארשום אותה שנה הבאה על מנת למלא לה את שעות הפנאי?(3 פעמים בשבוע - האם זה לא מוגזם??) מקווה שאאזור אומץ ואפנה לצוות החינוכי- זה באמת לא קל לי כיוון שלילדה יש שם טוב בבית הספר ,ומכאן המצב ישתנה. ליאת, היכן אוכל לקבל יעוץ הורי יעיל באיזור חיפה ? (במיוחד לקבל טיפים וכילים מה לומר לילדה ומה לא! וכיצד לכוון אותה על מנת לסייע לה - זאת משאת נפשי!) את כ"כ צודקת, אין ספק שמצבי הנפשי (שמשודר לילדה באל-כורחי ) גובר על שליטתי הרגשית ולכן אוליי אני שוגה ובהתנהגותי. האמת ההגיונית - כשטוב לביתי אני פורחת, מאושרת, רגועה- כאילו הרווחתי את עולמי!! אך ההיפך- כשאני מבחינה שפוגעות בה - זה כמו "מתג" המכוון את מצב רוחי ואת חוסר סבלנותי ולפיכך את תיפקודי. תשובתך חשובה לנו מכל ומודים לך מקרב לב אורנית הלוואי שיכולתיי להוסיף לך פרטים נוספים ואפילו תמונות שהתמונה תתבהר לך יותר אך אני חוששת מזיהוי( אשמח לעשות זאת למייל שלך.