ל'מחוברת'

פנייתך לא הועלתה אל הפורום, הן משום שהיא חורגת מתחום התוכן שלשמו נועד הפורום, והן משום שאיני רואה את הסדרה 'מחוברות' ולכן קשה לי להתייחס לבקשתך ולספק מענה מעמיק. צר לי ליאת

אפשר לוותר על החלק שהתייחס למחוברות... השאלה בכל זאת נותרת בעינה... אני בטוחה שיש עוד מתבגרים שחוו את התחושה הזאתי של "לדעת מה הדבר הנכון לעשות" ובכל זאת, לא לעשות אותו, ולא זו בלבד, אלא לעשות משהו מנוגד לחלוטין... אם בכל זאת את מוצאת לנכון שלא להעלותה אל הפורום, אקבל זאת בהבנה. בברכה, אני.

היי, ככל הנוגע להתנהגות עם החברות, בניגוד לציפייתן, את עצמך נתת את ההסבר: הצורך לבחון את תגובתן, ואולי גם את נאמנותן לך. התנהגויות אחרות של 'הכשלה' עצמית הן בדר"כ דרך להימנע מפגיעה בתחושת הערך העצמי. כאשר אני לא לומדת למבחן חשוב, אני יוצרת מצב של שתי אפשרויות לא רעות: האחת, שאכשל במבחן, אך אוכל להגיד "לא למדתי כמו שצריך". זה לא שאני טפשה או לא מוצלחת... השניה, שאצליח במבחן, ואז אוכל להגיד "אני גדולה! הצלחתי אפילו בלי ללמוד". כך, למעשה, נוצר מצב של חוסר איום על ה'עצמי'. מקווה שקצת יותר ברור כעת. מבטיחה לנסות לצפות בסדרה, כשיימצא הפנאי. לילה טוב ליאת