גמילה

היי, בני בן שנתיים ושלושה חודשים. בגמילה מאז אוגוסט, עם פיפי תמיד היו פספוסים , קקי בהתחלה היה בסדר, הודיע ועשה בסיר ובשבועיים האחרונים התחיל לפספס גם. הפספוסים הם בעיקר בבית. בגן לוקחים אותו פעם בשעה והוא עושה, בבית הוא לא מוכן, אומר שאין לו. ניסינו כבר המון שיטות ומרגיש שלא מתקדם לשום מקום. יש ימים טובים שהוא יוזם והולך ועושה ויש ימים שיכול לפספס כמעט כל הזמן. הוא ישן בלי חיתול בצהריים, ומסוגל להתאפק שעות ארוכוצ אם אנחנו מחוץ לבית. בנוסף התחיל לו מעין גמגום , לפעמים כשמנסה לדבר ממש נתקעות לו המילים והוא ממצמץ ומנופף בידיים עד שהמילה יוצאת. אנחנו לא תמיד מגיבים ברוגע לפספוסים ומרגישים שפגענו בכל התהליך. מצד אחד לא נראה לנו שלהחזיר חיתול זה הפתרון כיהוא כבר הרבה זמן בלי ומצד שני אין לנו כבר רעינות איך לשפר את המצב. אודה לעזרתכם

שלום עדי, תהליך גמילה בהחלט יכול "להתקלקל" לפעמים, מכל מיני סיבות, כשאחת ה'מובילות' היא לחץ. במקרים כאלה, אני נוטה להמליץ על הפסקת התהליך לזמן מה, כדי להתחיל אותו מחדש, ממקום אחר, ידידותי יותר. נראה שכרגע, עיקר הלחץ ממוקד בבית - המקום שבו המעורבות הרגשית גדולה יותר. כרגע, לא מוכרחים להחזיר טיטול, אלא רק להכריז על "שמיטה". הודיעו לו שאתם סומכים עליו, ויודעים שבסוף הוא יצליח (זאת, אגב, תחזית די וודאית!), ושמרגע זה אתם לא כועסים עליו ולא מדברים איתו על זה. הניחו את הסיר בהישג ראייתו, ועזרו לו אם הוא מבקש. במקרה של פספוס, עזרו לו להתנקות במינימום תגובה. הזכירו גם לעצמכם שמדובר בתהליך רצוף פספוסים ונסיגות, ושכל הילדים כולם לומדים, מי מהר ומי יותר לאט, לעשות את הפיפי והקקי במקום המיועד לכך. אני יודעת שזה די מעצבן לנקות קקי שוב ושוב, אך נדמה לי שאם עושים את הדברים ברצון טוב ונדיבות, זה מעט קל יותר. ממליצה גם לך, למצוא מאמר טוב ברשת בנושא הגמילה, ולפעול צעד צעד בעצתו, לאחר תקופת המנוחה שהצעתי. ראי עצמך מוזמנת לעדכן. בהצלחה ליאת