בחור 17.5 עולה ל יב 12 שעות מחשב

לאחר טפול משפחתי אצל עו"ס הגישה לעזוב אותו ולדעתו ישבר ולאט יפסיק משהייה כ 12 עד 14 שעות רצוף ליד המחשב או סוני.הבחור אמר שהוא לא מוכן להתמודד עם קשיים ומבחינה חברתית לא רוצה להפגע כמוכן הוקף בעזרהבכל עת ואכן עד כה הצליח בבגרות אך במקצוע שלא קבל תמיכה אישית לא נגש לבגרות ועוד במחשבים .אני לא ישנה במחשבה איזה בזבוז חוסר העשייה אני גם כמוהו קשב רכוז אך יותר היפרית ואכן אני עוסקת בספורט ושנינו אימפלוסיביים,מהיום התמיכה לא תהייה מובנת מאליה ואם יפול יצטרך לקום.השאלה ברגע האמת איך אוכל לראות את הנפילה ובכתה י"ב בעלי התיאש וקבל שהוא ישלים בגרויות אחרי הצבא .אז שלא ילמד אהל לא כל היום פסיבי ובמחשב ושם הוא מלך ומדבר עם ילדים

שלום אור, בני נוער רבים מבלים שעות על גבי שעות מול המחשב, המספק להם מענה חברתי ובינאישי במעט מאד מאמץ. אני חושבת שלפעמים "להיות מלך" ולהרגיש טוב מבחינה אישית וחברתית, חשוב לא פחות (ואולי אף יותר) מלהיות תלמיד מצטיין. כמו שבעלך כבר הסכים וקיבל, בגרויות תמיד אפשר להשלים, ומי שחשוב לו ללמוד ולהתקדם, מוצא בסופו של דבר את הנתיב אל התואר, גם במחיר של השלמות, מכינות, וכד'. אני חושבת שאם בעזרת התמיכה שלכם הוא בכל זאת מצליח, שווה להמשיך ולתמוך, במקום להיכנס למאבקי כבוד מיותרים. בהצלחה ליאת