עזרה

הבן הבכור שלי בן ה7 בכיתה ב ילד חכם חברתי דעתן מזה תקופה אני סובלת מבעיה שמתבטאת בכך שמתי האבא שלו נמצא בבית הוא מתהג בצורה שונה ובמיחוד כלפי הוא נהיה יותר התקפי יותר דורשני מנסה להשיג כמה שיותר יוזם פרוביקציות במיוחד ביני לבינו למשל מתחילים לעשות שיעורי בית אז הוא מסרב לתקן טעות מסויימת בכתיב מתעקש שאת תקראי לי את השאלה , רק את אומרת לי שהכתיב שלי לא נכון אם אני כותב עם אבא הוא אומר לי שזה נכון .המורה תיקנה את כל שיעורי הבית שלי ואמרה לי שכל מה שלימדה אותך זה לא נכון ותמחק הכל אני בודקת את השיעורים ומבררת עם המורה אין כזה דבר ונכנס למעגל של קיטור ןטענות וכל זה בטון גבוה הוא מנסה לגרור אותי לוויכוח וכל זה על מנת שהאבא יתערב בנושא של האוכל הוא מתעקש לא לאכול מהתבשילים שלי או רק לעשות סנדוויש מסויים אז ארוחת בוקר וערב וצוהריים יש לציין שאני עושה רק את האוכל שהם אוהבים זה מה שאני חווה מתי שבעלי בבית בזמן שהוא בעבודה הילד פותר את שיעורי הבית בכיף אוכל ללא שום הסתייגות קיים דיאלוג ושיח ביני לבינו קיים סדר יום המצב הזה בתקופה האחרונה חוזר על עצמו שאני כבר מאבדת את הכיוון ונמצאת במצב נפשי מאוד קשה ובמיוחד שבעלי מצדיק את הבן ולא רואה שאנחנו בבעיה ואני חייה במעגל של ייסורי מצפון ורגשות אשם שאני מפסידה את הבן ומרחיקה אותו ממני ומצד שני אני יודעת שעיקר הבעיה זה בעלי ואני שלא רואים את הבעיות באותה עין והפתרונות שאני מציעה הם יותר עם הצבת גבולות ויתר קפדניות ויותר עם כושר התמודדות לטווח ארוך ובעלי עם סגנון מפנק חופשי ואז אחרי תקופה גדולה בה התקף הזעם שהוא בפרופרציות גדולות יש לציין שיש בבית עוד אח בן 4 ואחות בת 6 חודשים ואני אשה עובדת במשרה מלאה

שלום מירה, אתחיל דווקא מהסוף. עקרונית, לפחות לדעתי, הורים אינם מוכרחים לדבר ב"מקהלה" או לייצר בכל מחיר "חזית אחידה" מול הילדים. מותר שלשני ההורים יהיו דעות שונות בעניינים כאלה ואחרים. אבל - וזה אבל חשוב - רצוי שתהיה אג'נדה עקרונית משותפת, עולם ערכים דומה, ותפיסת עולם חינוכית דומה. לפעמים (ואני חושדת שזה מה שקורה אצלכם) הבדלי הגישות אינם נובעים משוני רעיוני, אלא ממתחים ומשקעים בין בני הזוג, שמשתקפים בין השאר גם באינטראקציות עם הילדים. כך, למשל, נוצרות קואליציות בתוך המשפחה, פיצולי נאמנות, כאשר הילדים משמשים לשון מאזניים (פעם בצד אחד ופעם בצד שכנגד) במאבקי הכוח שבין הוריהם. זהו מצב מאד בלתי רצוי. מעבר לפגיעה ביחסים בבית, יש נזקים פוטנציאליים נוספים. מאבקי הכוח בין המבוגרים בבית יוצרים ואקום מסוכן, שמאפשר לילדים לנצל אותו לטובת פריקת עול ופריצת הגבול. כך, למשל, נפגעת סמכותו של הורה אחד, ומתאפשרים דיבור והתנהגות בלתי מכבדים או פוגעניים. לכן, אני ממליצה לכם, ההורים, למקד את המאמצים בכינונה של מערכת זוגית יציבה ומכבדת יותר, שיש בה תקשורת ושיתוף פעולה לטובת המשפחה כולה. פנו ליועץ זוגי/משפחתי, שיסייע לכם לשקם את היחסים ביניכם, ולשפר את הכישורים ההוריים שלכם בהתאמה. להערכתי, התנהגותו של הבן שלכם אינה "הבעיה" אלא הסימפטום לבעיה הרחבה יותר, בזוגיות שלכם. תוכלי לשתף את בעלך, להראות לו את התכתובת הזו, ולנסות לגייס גם אותו לקראת שינוי. בהצלחה ליאת