אבא מרביץ לי

אני פונה אליך מאחר ואני דואגת לבני ומטרדת מאוד מארועי השבועות האחרונים. תחילה אתן קצת רקע: אני גרושה 3 שנים ואם לבן יחיד הנמצא בחזקתי. בני נולד לתוך הגירושים, אני עזבתי את הבית יחד איתו, בהיותו בן 3 וחצי חודשים בלבד. כיום בני בן 3 וחצי, בעל התפתחות תקינה, ילד חביב מאוד חכם בעל יכולת ורבלית מצויינת. מהתחלה יש סדרי ראייה תקינים המתקיימים בצורה סדירה. האבא לוקח אותו מהגן אליו ובערב אני מחזירה אותו ולפעמים האבא מחזיר. בימים של הסדרי הראייה אני אומרת לבני כי אבייו יבוא לקחת אותו מהגן ובערב הוא חוזר הביתה-חשוב לי להכין אותו.כשהוא שואל למה עליו ללכת לאביו, אני מסבירה לו שאבא מבקש ממני ושהוא רוצה גם לבלות איתו. לגבי שבתות הסברתי לו שעכשיו זה התור של אבא, כי פעם בשבת אתה אצלי ופעם אצל אבא. אולם, בשבועיים האחרונים בני אומר שלא רוצה ללכת לאביו. אומר שלא אוהב את אביו ושרוצה להיות רק אצלי. אתמול כשאביו החזיר אותו, פניו היו נפולים והלך עם הראש למטה. שאלתי את אביו אם קרה משהו אך הוא אמר שלא. נגשתי אל הילד והוא בשקט אמר: "אבא הרביץ לי", די נדהמתי וחזרתי על דבריו בקול: "אבא הרביץ לך?" האבא יצא בהתגוננות ושאל את הילד למה הוא אומר דברים לא נכונים. הבן לא רצה לדבר איתו ואף אמר לי שוב שאבא הרביץ לו. אני בספק אם אכן האבא הרביץ.. אולי זו בדיקת גבולות??? אבל... זה נשען על אמירות קודמות של אי רצון ללכת לאביו וגם מה גורם לילד לבדוק גבולות דווקא ע"י אמירה שכזו? אביו התחתן לפני כחודשיים ובעקבות כך גם מתגורר בדירה אחרת. כך שעבור בני אלו שני שינוים מהותיים. לצערי, על הנשואים שמעתי משמועות וכששאלתי את האבא על כך והצעתי לעזור בהכנה של הילד הוא בחר לשתוק וכלל לא התייחס להצעתי. מה עושים??? תודה רבה רבה מראש

שלום שושי, בדיוק כפי שנאמר לפני דקותיים ליעל, כאן מתחתייך, לא נוכל להרשות שהילד שלנו יהיה נתון להשגחתו של מבוגר פוגעני או מכה, גם אם מדובר באביו. מעבר לאפשרות העצובה הזו, שחייבים לשלול, כדאי מאד לבסס (למרות משקעי העבר) יכולת הידברות טובה ביניכם. אם בעלך לשעבר ניסה להסתיר ממך את נישואיו הטריים, פירוש הדבר שמשהו בתקשורת שלכם מאד פגוע, ולמען ילדכם יש לעשות הכל כדי להתגבר על כך. כאן יש לך חלק שווה כשל בעלך, הכרוך בוויתור על מאבקים ישנים. אני מאמינה שבשיחה פתוחה וגלויה, תוכלי להעלות בפניו את הקשיים של הילד, ולהביע רצון אמיתי להירתם ולעזור לשניהם (האבא והילד) להתגבר על המשבר הנוכחי תוך גמישות ווויתורים. כדאי לזכור שילדים יכולים לחוש גם ערוצים "תת קרקעיים", ולהתנהג את ההתנגדות והקושי של ההורה האחד כלפי ההורה האחר. אם תרגישי שאינך יכולה להגיע לשיח פתוח וגלוי עם האב, מוטב לפנות לגורמים מקצועיים (פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי, עו"ס, מגשר, וכד') שיוכלו לסייע לכם ולילד להסתגל למצב החדש במינימום כאב או נזק. בברכה ליאת