חיות מחמד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ליאת שלום - א' אני רוצה לומר לך שאת מדהימה באופן שקשה לתאר... אני התייעצתי פה בעבר ותמיד עזרת באופן משמעותי. בתי בת חמש וחצי, לפני כארבעה חודשים מסרנו את הכלב שהיה לנו כשנה מאחר ולא יכולנו לטפל בו כמו שצריך... היה לנו קשה להסתגל לזה שהכלב כבר אינו חלק מאיתנו אך לא היינו עד כדי כך קשורים אליו. הבטחתי לה שבמקום הכלב אנו נקנה שרקנים מאחר ויותר קל לטפל בהם. קניתי שתי שרקניות (במיוחד שלא יכנסו להריון) להפתעתי השרקנית היתה בהריון עוד לפני שקיבלתי אותה והיא המליטה שלושה גורים. הבת שלי כלכך התלהבה וביקשה שנשמור אותם והבטחתי לך בסוף שנשמור אותם. לצערי עבר חודש והם כל הלילה רבים. נכנסתי לאיזה מצב שאני היום מרגישה שא' אי אפשר להחזיק את כולם יחד כמשפחה יפה ואוהבת .... דבר שני צריך עוד מעט להפריד בין הזכרים לנקבות. אני לא יודעת מה לעשות עכשיו מאחר וכבר נתתי לה מילה ואחרי הכלב שמסרתי המילה הזאת לדעתי חשובה לה פי אלף..... הכנסתי את עצמי לפינה שאני לא יודעת איך לצאת ממנה ואיך לשכנע את הבת שלי שנמסור לפחות שניים שלושה מהם, אני מפחדת שאני גורמת לה לחוסר אמון בי ובמילה שאני נותנת לה.
שלום מירב, תודה על המחמאות. נעים לדעת שלפעמים מצליחים לעזור. ולשאלתך - אני מסכימה איתך, וחושבת שהבטחות בהחלט צריך לקיים, וחשוב לעמוד במילה שלנו. עם זאת, יש מצבים בהם ההשתעבדות לעקרונות המוסר והצדק גובה מחיר גבוה. לחיים מסלול פתלתל ולא צפוי, מה שמצריך אותנו להסתגל אליהם בגמישות. כשהתחייבת להכניס הביתה שני שרקנים, לא ידעת שהם יהפכו לחמולה, וכשנולדה החמולה, לא ממש ידעת מה זה אומר, וכמה רעש ולכלוך זה עושה. אני חושבת שזה בהחלט זמן טוב לקרוא לבתך לשיחה מלב אל לב, ולהבהיר לה שאת יודעת שהבטחת, אבל את מרגישה שזה הופך בלתי נסבל עבורך. שאלי אותה מה היא מציעה לעשות,ונסי להביא למצב שהיא עצמה תסכים ללכת לקראתך, מתוך הבנה שאת באמת סובלת מזה. תוכלי לומר משהו על כך שגם להם יהיה קל יותר במעון מרווח יותר, ועל החשש מהתרבות בלתי מבוקרת. אם זה לא יילך בטוב, תצטרכי לקבל החלטה קשה. נדמה לי שבתך תוכל לסלוח לך, בסופו של דבר, ולהבין שלא דנים אדם לחומרה כשהוא שוגה מתוך רצון טוב. הזכירי לה שהטעות שלך הייתה בעצם ההבטחה, ושזה נעשה מתוך אהבה גדולה אליה. עכשיו, כשהתנאים השתנו, את מפירה את הבטחתך ביודעין ומתנצלת על כך. כולנו בני אדם וכולנו טועים לפעמים. תוכלי לשתף אותה בתהליך מציאת הבית החדש לשרקנים העודפים, כדי שתוכל להרגיש שליטה ומידה של השפעה על גורלם. אשמח אם תשתפי אותנו איך היה. בהצלחה ליאת