רתיעה מסבא וסבתא

בתי בת ה-10 ח' בוכה בקולי קולות בכל פעם שפוגשת את הורי בעלי. הרתיעה החלה מאז שהיתה בת חודשים ספורים ונראה כי המצב רק הולך ומחמיר. אני שמה לב כי הם מאוד משתדלים לא לעוט עליה ולגשת אליה מאוד בעדינות. מהרגע שהיא רואה אותם היא מגיבה בבהלה ובבכי. ניסינו גם אפשרות שהם יתעלמו ממנה ולאט לאט יגשו לשחק אתה אך גם זה לא עבד והיא פשוט נרתעת מקרבתם. מיותר לציין כמה הם כואבים את העניין ובעיקר מתוסכלים. אודה לקבלת עצה....

שלום יעל, חרדת הזרים המפורסמת של תינוקות מגיעה לשיאה בגיל 9-10 חודשים, אך יכולה להופיע עוד קודם. אני מניחה שמה שקורה לבתך כרגע קשור הן להיבט ההתפתחותי, אך לא רק. בהיעדר היכולת המילולית, תינוקות רגישים מאד לאספקטים הלא-מילוליים של החוויה. בהחלט יתכן שכאשר סבא וסבתא מגיעים, האווירה הופכת מתוחה ועצבנית, בעיקר על רקע הרתיעה שלה מהם בעבר: הם מגיעים מלאי רצון טוב, וכך גם אתם, התגובה של בתכם מבאסת את כולכם, הם נעלבים, את מתביישת או נבוכה, ובתך חשה בכל זה גם בלי שייאמר דבר. זוהי דוגמא קלסית למעגל תגובתי שמחזק את עצמו. לקראת הביקור כולכם נעשים מתוחים ודרוכים, היא מרגישה והופכת חרדה אף יותר, וכך הלאה. לכן, אני מציעה באמת להשתדל להתעלם מתגובותיה, ולא לראות בהן שום דבר בעל משמעות מיוחדת. תוכלי להדפיס את תשובתי זו עבור הסבים, כדי שיבינו שאין דבר בהתנהגותם (אולי מלבד המתח והמבוכה) שאחראי למצב הזה. כדאי שגם את תשתחררי מתחושת האחריות ל'מחדל', ותנסי לקבל את זה ברוח טובה ובהומור. אני מאמינה שכאשר כולכם תרגעו, ולא תעשו כל מאמץ מיוחד בנושא, זה פשוט יחלוף מאליו, וכולכם תוכלו לרוות נחת זה מזה. בברכה ליאת